Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
und sprach: Hagar, Magd Sarais! Woher kommst du und wohin gehest du? — Sie sprach: Vor meiner Gebieterin Sarai bin ich auf der Flucht.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Und sprach: Hagar! Magd der Sarai! wo kommst du her? und wohin gehest du? Sie sprach: Ich entfliehe vor meiner Hausfrau Sarai.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und sprach: Hagar, Sklavin Sarajs, woher kommst du, wohin gehst du? Sie erwiderte: Ich fliehe vor Saraj, meiner Herrin.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אונד שפראך: הגר מאגד דער שרי! וואַ קאממסט דוא הער? אונד וואהין געהסט דוא? זיא שפראך: איך ענטפֿליהע פֿאר מיינער הויזפֿרויא שרי׃
Masoretische Anmerkungen
בֹּרַֽחַת: פתח בס'פ (פטח בסוף פסוק) Patach am Ende des Verses
Onkelos
וַאֲמַר הָגָר אַמְתָא דְשָׂרַי מְנָן אַתְּ אָתְיָא וּלְאָן אַתְּ אָזְלָא וַאֲמַרַת מִן קֳדָם שָׂרַי רִבָּנְתִּי אֲנָא עֲרָקָא (עֲרָקַת)
Raschi

מזה באת. מֵהֵיכָן בָּאת? יוֹדֵע הָיָה, אֶלָּא לִתֵּן לָהּ פֶּתַח לִכָּנֵס עִמָּהּ בִּדְבָרִים. וּלְשׁוֹן אֵי מִזֶּה: אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶׁתֹּאמַר עָלָיו מִזֶּה אֲנִי בָאָה?

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Woher kommst du, von wo kommst du? Er wusste es; nur wollte er ihr eine Einleitung geben, um mit ihr ein Gespräch zu beginnen. Der Ausdruck אֵי מִזֶּה bedeutet, wo ist der Ort, von dem du sagen kannst, daher komme ich.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

— אי מזה: wo ist der Ort, von dem —; אָנה, so viel wie אן, לאָן rad. אנה, die Richtung nach einem Orte hin, davon אניה das Schiff und אנֵה etwas irgend wohin gelangen lassen. מפני גברתי ich kann oder ich will nicht mehr Sklavin sein.

Biur von Moses Mendelssohn

ויאמר, בא בפתח עם הרביע כמו בהפסק, לפי שיש לרביע במקומות מנהג ההפסק, וטעם ההפסק לפי שאינו דבק עם הבא אחריו, שהוא הדבר אשר דבר׳ אי מזה, אי כמו איה וכן אי הבל (לעיל ד' ט'), וטעם מזה מקים כאלו אמר איה המקו' אשר באת משם ׃ ותאמר, בז"ג כמ"ש א"ת, לפי שהוא מובדל מן הבא אחריו כאשר כתבנו במלת ויאמר, ומה שבא כאן בז"ג ולא ברביע כמו ויאמר שבתחלת הפסוק, לפי שאין שם ז"ק אחריו רק תביר, ודי ברביע שהוא מפסיק יותר ממנו, ואף שאיננו מפסיק יותר מן הטפחא שבמלת באת, היינו לפי שכבר נשלם המאמר, כי ואנה תלכי היא שאלה אחרת איננה תלוי' בראשונה, משא"כ כאן שיש אחריו ז"ק במלת גברתי והיא עם אנכי נרחת מאמר אחד, ולכן נ"ל ותאמר בז"ג שהוא מפסיק גדול מן הז"ג או הז"ק הבא אחריו, כי ב' מפסיקים משתוי המדרגה הבאים רצופים, תמיד הא' מפסיק יותר מן הב', וז"ק וז"ג כא אחד להם ׃ ברחת, בפתח הרי"ש בעבור אות הגרון שאחריו, וכן ברחת כל העיר (ירמי' ד' כ"ט), והיא כפרחת (לקמן מ' י'), זרחת ובמזרח (ישעי' ל' כ"ד), ידעת איש (דברים ל"א י"ז), בעבור אותיות הגרון שהם אחה"ע וכן משפט הלשון, ובא הרי"ש בפתח בס"פ שלא כמנהג ׃

Text herunterladen