Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מזה באת. מֵהֵיכָן בָּאת? יוֹדֵע הָיָה, אֶלָּא לִתֵּן לָהּ פֶּתַח לִכָּנֵס עִמָּהּ בִּדְבָרִים. וּלְשׁוֹן אֵי מִזֶּה: אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶׁתֹּאמַר עָלָיו מִזֶּה אֲנִי בָאָה?
Woher kommst du, von wo kommst du? Er wusste es; nur wollte er ihr eine Einleitung geben, um mit ihr ein Gespräch zu beginnen. Der Ausdruck אֵי מִזֶּה bedeutet, wo ist der Ort, von dem du sagen kannst, daher komme ich.
ויאמר, בא בפתח עם הרביע כמו בהפסק, לפי שיש לרביע במקומות מנהג ההפסק, וטעם ההפסק לפי שאינו דבק עם הבא אחריו, שהוא הדבר אשר דבר׳ אי מזה, אי כמו איה וכן אי הבל (לעיל ד' ט'), וטעם מזה מקים כאלו אמר איה המקו' אשר באת משם ׃ ותאמר, בז"ג כמ"ש א"ת, לפי שהוא מובדל מן הבא אחריו כאשר כתבנו במלת ויאמר, ומה שבא כאן בז"ג ולא ברביע כמו ויאמר שבתחלת הפסוק, לפי שאין שם ז"ק אחריו רק תביר, ודי ברביע שהוא מפסיק יותר ממנו, ואף שאיננו מפסיק יותר מן הטפחא שבמלת באת, היינו לפי שכבר נשלם המאמר, כי ואנה תלכי היא שאלה אחרת איננה תלוי' בראשונה, משא"כ כאן שיש אחריו ז"ק במלת גברתי והיא עם אנכי נרחת מאמר אחד, ולכן נ"ל ותאמר בז"ג שהוא מפסיק גדול מן הז"ג או הז"ק הבא אחריו, כי ב' מפסיקים משתוי המדרגה הבאים רצופים, תמיד הא' מפסיק יותר מן הב', וז"ק וז"ג כא אחד להם ׃ ברחת, בפתח הרי"ש בעבור אות הגרון שאחריו, וכן ברחת כל העיר (ירמי' ד' כ"ט), והיא כפרחת (לקמן מ' י'), זרחת ובמזרח (ישעי' ל' כ"ד), ידעת איש (דברים ל"א י"ז), בעבור אותיות הגרון שהם אחה"ע וכן משפט הלשון, ובא הרי"ש בפתח בס"פ שלא כמנהג ׃

— אי מזה: wo ist der Ort, von dem —; אָנה, so viel wie אן, לאָן rad. אנה, die Richtung nach einem Orte hin, davon אניה das Schiff und אנֵה etwas irgend wohin gelangen lassen. מפני גברתי ich kann oder ich will nicht mehr Sklavin sein.