Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אך אם אתה לו שמעני. אַתָּה אוֹמֵר לִי לִשְׁמֹעַ לְךָ וְלִקַּח בְּחִנָּם, אֲנִי אִי אֶפְשִׁי בְּכָךְ:
אך אם אתה לו שמעני. הַלְוַאי וְתִשְׁמָעֵנִי:
נתתי. דני"ש בלע"ז, מוּכָן הוּא אֶצְלִי, וְהַלְוַאי נָתַתִּי לְךָ כְּבָר:
Nur möchtest du auf mich hören, du sagst zu mir, dass ich auf dich höre und es umsonst annehme;
ich aber will das nicht; sondern möchtest du auf mich hören, oh, möchtest du auf mich hören.
Ich habe gegeben; in anderen Sprachen gegeben; es liegt bei mir bereit, oh, möchte ich es dir schon gegeben haben.
אך אם אתה לו שמעני , לשון הרמב"ן , שעורו , אם אתה אם תשמעני , וענינו כמו אם אתה תשמעני , ובא הכפל לחזק הענין , כמו סורה אדני סורה אלי ( שופטים ד' י"ח ) , הטוב טוב אתה ( שם י"א כ"ה ) , ולאמר עליו לאמר וגו' ( ד"ה ב' ל"ב י"ז ) , וכן ואני אנה אני בא ( בראשית ל"ז ל' ) , ופניתי אני ( קהלת ב' י"א וי"ב ) , וראיתי אני ( שם י"ג ) , כי כל העדה כלם קדשים ( במדבר י"ו ג' ) , כלם רידוף הענין , וכן על דעתי אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח ( בראשית י"ד כ"ג ) , שעורו , אם מחוט ועד שרוך נעל אקח מכל אשר לך , או יאמר אם אתה כאשר אמרת , כלומר שפיך ולבך שוים בענין , ואם תשמעני , דכן ויאמרו להם אחיהם מה אתם ( שופטים י"ח ח' ) · ודומה ללשון הזה על דעתי למה זה אנכי ( בראשית כ"ה כ"ב ) , ( כוונתו שבכל אלו הפסוקים יש חסרון איזה מלות , ויאמרו להם אחיהם מה אתם ( אומרים ) , למה זה אנכי ( בעולם ) וכן כאן אם אתה ( איש חסד ואמת ) , ולו שמעני כמו ואם תשמעני , וחסר וי"ו החבור כדרכה להחסר לפעמים ) , אולי זה דעת אנקלוס שאמר אם את עבד לי טיבו שתעשה דלוני כשר אמרת עכ"ל הרמב"ן · אבל רש"י פי' , לו , הלואי , אם אתה לו שמעני הלואי ותשמעני , ומפרש שמעני שהוא ציווי במקום עתיד , וכאשר מצאנו לרוב עתיד במקום צווי · והטעם מסכים לפירושו שמוטעם אם־אתה לו במרכא טפחא , ולפי ת"א והרמב"ן שאם אתה הוא מאמר נפרד מן לו שמעני , ראוי להיות אתה בטפחא ולו במונח · נתתי כסף השדה וגו' , אנקלוס ויב"ע תרגמו אתן , ולפי דעתם הוא עבר במקום עתיד , וכבר כתבתי דעת רש"י והרשב"ם · והמתרגם האשכנזי תרגמו שהוא עבר מורכב , אחר שאתן לך אז הוא עבר , וחבר המאמר הזה לשלפניו באופן זה , הלואי שתשמעני , אז הי' הכסף כבר נתון לך · ולכן אני מבקש עתה קחהו ממני ואז אקברה את מתי שמה · ואף כי נלוז הוא , מ"מ הנה הוא נגד הנגינה , שמלת שמעני באתנח · ( טו ) ארץ ארבע מאת שקל כסף , ארץ שאינה שוה אלא ארבע מאות שקל כסף · ביני ובינך , בין שני אוהבים כמונו , או שני עשירים כמונו · מה הוא , חשובה ויש לך לקחתה בחנם , כן פי' הרשב"ם · ואת מתך קבר , בחנם אם תרצה : ( טז ) וישמע אברהם אל עפרון , יש שמיעה שהוא לשון הבנה כמו גוי אשר לא תשמע לשנו ( דברים כ"ח מ"ט ) , לב שמע ( מלכים א' ג' ט' ) , וכן כאן פירושו שהבין כי חפץ בעד השדה והמערה ארבע מאות שקל כסף , וכן מתורגם בל"א · אבל בעבור שנתלוה עם מלת אל , נראה לי יותר לפרשו לשון קבלה שקבל עליו לתת כאשר רמז לו · וישקל פרע כמו או ככר כסף תשקול ( מלכים א' כ' ל"ט ) . ( ר"ע ספורנו ) · ונ"ל כי רוב הפעלים משרש שקל אשר יתלוו עם למ"ד לאחריהם מורים על הפרעון עם המשקל יחד , ורובם הבאים בלא למ"ד יורו על המשקל לבד , ולכן נאמר ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף , ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים ( ירמי' ל"ב ט' וי' ) , הא' עיקר כוונתו על הפרעון ולכן בא אחריו מלת לו , ובל"א ( צו וויגן ) , והב' אין כוונתו רק על מעשה המשקל , ולכן מפורש אחריו במאזנים , ובל"א ( וויגן ) , וכאן שבא למ"ד אחריו , לעפרון , יהי' באורו על הפרעון עם המשקל יחד , ולכן מתורגם בל"א ( ער וואג וכו' דאס זילבער צו ) · עבר לסחר , מלת עובר נאמרה על הכסף על דרך ההשאלה , לפי שהכסף פעמים לוקח אותו הסוחר ופעמים נותן אותו כאלו הוא עובר ושב תמיד ליד הסוחר , ור"ל כסף מלא במשקלו כמו שנושאים ונותנים בו הסוחרי' כי הם מדקדקים במשקל , וגם כסף צרוף שמתקבל בכל מיני סחורה , וכן ביהוידע אמר כסף עובר ( מלכים ב' י"ב ה' ) , טוב בכל מקום · ורש"י פי' שנתן לו שקלים גדולים שהם קנטרין גנטינאר"ש בלע"ז , מלשון ( צענטנר ) בל"א : לסחר , נקרא התגר כן לפי שהוא סובב את הארצות תמיד עובר ושב , כי תרגום סביב , סחור :

Abraham erwidert ihm, er habe ja bereits angedeutet, daß er den Wert des ganzen Feldes zu leisten bereit sei, er habe das Geld dafür bereits bestimmt, gleichsam geweiht, es sei schon nicht mehr sein, Efron möge es doch annehmen.