Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Bilha empfing und gebar Jaakob einen Sohn.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Bilha ward schwanger und gebar dem Jakob einen Sohn.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und als Bilha schwanger ward und Jaakob einen Sohn gebar,
Mendelssohn-Übersetzung im Original
בלהה וואָרד שוואנגער אונד געבאהר דעם יעקב איינען זאהן .
Onkelos
וְעַדִּיאַת בִּלְהָה וִילִידַת לְיַעֲקֹב בַּר
Biur von Moses Mendelssohn

ותלד ליעקב בן , הזכיר בכל השפחות ליעקב להגיד כי הוא חפץ ומודה בהם ואיננו נקרא לו בן האמה רק בן ליעקב כבני הגבירות המתיחסי' אליו , ואמר בלאה בן חמישי ובן ששי ליעקב בעבור רבוי הבנים לומר כי בכולן יחפוץ ואת כולם יקרב ולא הזכיר בראשונים כן . (הרמב"ן) , וז"ל ר"ע ספורנו , ויתן לי בן , והנה הסכימו הגבירות בדבריהן אלה שתהיינה השפחות משוחררות , וזה באמרן שהיו בני השפחות להן לבנים לא לעבדי' כמו שהיה הדין אם היו אמותם שפחות כאמרו האשה וילדיה תהיה לאדניה (שמות כ"א ד') , לפיכך לא שעבדו בהן כמו ששעבדה שרה את הגר בהסכמת אישה כאמרו הנה שפחתך בידך (לעיל י"ו ו') , ובכן היו כלם בני יעקב ליוסף והיו כלם רצוים לזכרון לפני ה' באפוד ובחשן , שכל אחד מהם נחשב ליעקב זרעו המיוחס אחריו , והפך זה היה בישמעאל , כאמרו כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כ"א י"ב) עכ"ל . ולפי דעתי לא מן השם הוא זה , כי זהו מחוקי התורה ומשפטיה להיות בן השפחה עבד עולם לאדוניו ולבן הגבירה , ולהיות נחשב כאמו השפחה , ושלא להיות בתורת ירוש' כלל , ושלא להתיחס אחר אביו רק אחר אמו השפחה . ואולי קודם שנתנה התורה היו כולם שוים לירושה ולהתיחס , וראי' לזה ממאמר שרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק (שם י') , ולא היתה צריכה לומר זאת אם הי' אז המנהג כן , ומדוע ירע זאת בעיני אברהם אם איננו במשפט הירושה , גם אם נדחה ישמעאל בעבור היותו בן השפחה , מדוע נדחו בני קטורה , כי עם שהיתה פילגש , לא היתה שפחה , כי לקחה אחר מות שרה , והנה ראינו שנדחה עשו מהתיחס אל יצחק אף שהי' בן הגבירה , אבל יראה לי כי אז הי' המנהג להיות הכל תלוי ברצון האב , ובידו לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור , גם לתת הירושה לאחד מבניו ולסלק האחרים מכל וכל , והיו כולם שוים בני הגבירות ובני השפחות , את אשר יבחר בו האב יקריב אליו , ולכן בקשה שרה מאברהם לאמר גרש האמה הזאת ואת בנה (שם) , להיות כי ברצונו הדבר תלוי , ואברהם הי' רע בעיניו לסלקו מירושתו כי הי' אוהב אותו , והי' רוצה שירשו שניהם נחלתו יצחק וישמעאל , ואולי לא הי' עושה רצון שרה בזה ( אף שלא הקפיד על אמתו , וכבר אמר לשרה בעת שהרתה הגר הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך (שם י"ו ו') , ואפשר הי' מגרשה גם בעת לרצון שרה אבל לא את בנו , לכן נאמר וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו (שם י"א ) , ולא על אודות שפחתו) עד שאמר לו השם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע (שם י"ב) , והנה אחר שגילה לו השם כי רק ביצחק יקרא לו זרע , לכן שלח מעל פניו גם בני קטורה , ובבני יצחק היתה נסבה מאת ה' שימכור עשו את בכורתו ליעקב , וגם הברכות תוסבנה אליו , ולא נתיחס עשו ליצחק כמו שדרשו חז"ל ביצחק ולא כל יצחק , אולם בני יעקב היו כולם רצוים לפני השם , ואהובים בעיני יעקב אביהם , לכן נתיחסו כולם אליו בין לירושה בין לכבוד ומעלה , באין להשגיח על אמותם אם הם גבירות או שפחות , ועל המנהג הזה הי' רשות ביד יעקב לקחת מעלת הבכורה מראובן ולתתה ליוסף , ואולי לזה כוונה התורה בפרשת כי תהיין לאיש שתי נשים וגו' לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר (דברים כ"א ט"ו וט"ז) , שלא יהי' עוד המנהג כמקדם , ולא יהי' עוד רשות להעביר הבכורה מבן האחד אל השני . עכ"ל :

Text herunterladen