Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מחנים. שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ עַד כָּאן וְשֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתוֹ (ע' תנחומא פ' וישלח):
Machanajim מַחֲנָיִם, zwei Lager; die vom Ausland, die mit ihm bis dahin gekommen waren, und die vom Lande Israel, die ihm entgegengekommen waren (Tanchuma wajischl.).
מחנים, הרא"ע ור"ע ספורנו פירשו ע"ש שתי מחנות, שלו ושל מלאכים, ורש"י פי' שתיהן של מלאכים, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו ללוותו לארץ, והוא מב"ר ותנחומא· וכתב הרמב"ן וז"ל, ואני תמה בזה שהרי עדין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק היה משם ושלח מלכים אל עשו מרחוק, ושם נאמר ויעבר את מעבר יבק שהוא יבק הנחל בגבול בני עמון שהוא דרומית מזרחית לא"י, ועדיין יש לו לעבור גבול בני עמון ומואב, ואחרי כן ארץ אדום, ותחלת ביאתו בארץ בשכם היה שנאמר ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען (בראשית ל"ג י"ח), אבל היתה המראה הזאת ליעקב כאשר בא בגבול אויביו להודיעו כי רבים אשר אתו מאשר אתם ונקרא שם המקום מחנים, כי כן הדרך בשמות, או מחנים מחנהו ומחנה העליונים לומר כי מחנהו בארץ כמחנה המלאכים כלם מחנות אלהים מברכים לו ומודים לו ביחודו עכ"ל · אבל לא הי' צריך להרחיב דרכו כל כך לילך כל צד מזרחית של א"י וקצת דרומית אל ארץ אדום ממש, כי הדרך הישר לילך מגלעד לא"י הוא קרוב, ואין צורך רק לילך אל הירדן שבמזרח א"י ולעברו לעבר השני, וכפי משמעות פשוטו של מקרא לא היתה דעתו של יעקב ללכת אל עשו כלל, רק מלאכיו שלח אליו לרצותו בדברים, רק אחר ששבו המלאכים ואמרו כי כבר המזיק בדרך והולך לקראתו עם ארבע מאות איש עמו, אז לקח לו ענה לילך לקראתו, ואז לא הוצרך ללכת אל ארצו כי ידע שעשו בא כנגדו, ולפי המסופר בס' הישר ידע גם קודם שלחו המלאכים כי עשו בא לקראתו כי הגידו לו מלאכי רבקה:

מחנה heisst durchaus nicht eine bleibende Niederlassung, sondern nur ein zeitweiliger Ruhepunkt eines einem Ziele zuwandernden Vereins von Wesen. Ein solches מחנה war Jakob mit seinen Frauen, Kindern, Knechten, Mägden, Herden: sie waren auf der Wanderung, eine Heimat zu suchen, von welcher ihnen Gott verheißen hatte, dort bei ihnen sein zu wollen; sie waren also ein מחנה, das Gott in der Heimat suchte. Und ein solches מחנה waren die Engel, die Menschen suchen, irdische, menschliche Kreise für den Einzug Gottes auf Erden. Beide מחנות begegnen sich und er nannte den Ort: Machnajim, מחנה ישראל und ׳חנה — .מחנה אלקי wandernder Ruhepunkt; aus der Lautverwandtschaft von אנה fügen; etwas irgendwo hin versetzen, אני, das Ich in der Bewegung (während אנכי, von אנך verwandt mit ענג das Ich in der Ruhe], הנה das sich, oder anderes, bereitstellende Ich. חנה, das in Bewegung zu einem Ziele begriffene Ruhen. (Vergl. S. 139).