Die Torah - Die fünf Bücher Mose
זה ינחמנו. יָנַח מִמֶּנּוּ אֶת עִצְּבוֹן יָדֵינוּ. עַד שֶׁלֹּא בָא נֹחַ לֹא הָיָה לָהֶם כְּלֵי מַחֲרֵשָׁה וְהוּא הֵכִין לָהֶם וְהָיְתָה הָאָרֶץ מוֹצִיאָה קוֹצִים וְדַרְדַּרִים כְּשֶׁזּוֹרְעִים חִטִּים, מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבִימֵי נֹחַ נָחָה, וְזֶהוּ יְנַחֲמֵנוּ, וְאִם לֹא תְפָרְשֵׁהוּ כָּךְ אֵין טַעַם הַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַשֵּׁם וְאַתָּה צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמוֹ מְנַחֵם:
Dieser wird uns trösten, (Tanchuma) wird den Schmerz unserer Hände von uns weichen lassen; bevor Noach kam, hatten sie keine Geräte zum Pflügen, und er bereitete sie ihnen; und die Erde hatte Dornen und Disteln hervorgebracht, wenn sie Weizen säten, seit der Verwünschung des ersten Menschen; aber in den Tagen Noachs hörte es auf. יְנַחֲמֵנוּ das bedeutet, er wird uns trösten, Ruhe bringen; wenn du aber nicht so erklärst, lässt sich die Begründung im Satze nicht mit dem Namen (Noach) vereinigen, und du müsstest ihn Menachem nennen.
זה , הוא על הדבר שנרמז אליו באצבע , והוא הקרוב במקום, ופעמים שיאמר גם על הרחוק, ואולם הלזה לא יאמר כי אם על הרחוק הנרמז אליו , (עיין בראשית ל"ז י"ט) , והושאל על הדבר הנרמז אליו במחשבה או בדבור הקודם . זה הדבר אשר דברנו אליך (שמות י"ד י"ב) , או כשיודע ע"י הרמיזה הנבואית זה אלי ואנוהו (שם ט"ו ב') , ואמרו חז"ל מלמד שהיו מורין באצבע וכו' . ועל קבלתי נרמז אליו במאמר הסמוך יאמר ההוא . ינחמנו ממעשנו , יתכן שידע בנבואה כי על יד זה הנולד תחי' האדמה , וכן הי' כי על ידו נתקיים העולם , גם הוא הי' איש האדמה כי כן כתיב , והנה ינחמנו פרשו נחם ולא נוח אך הוא קרוב לענינו כי הנחמה היא מנוחה מן העצבון , ודרך העברי' בשמות לשמור הטעמי' ולא המלות , כמו ירבעל שנקרא לפעמים ירבשת שהטעם אחד, לפי שהבעל יכונה גם בשם בושת . ומעצבון ידינו , ענינו העמל והיגיעה , וכתב רש"י ז"ל שנח הכין להם כלי מחרישה ועל זה אמרו זה ינח ממנו את עצבון ידינו , וזהו לשון ינחמנו , ולדעתו א"כ שמרו בזה השם גם המלות כראוי . ו
