Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהֹוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und nun habe ich hier die Erstlinge der Frucht des Bodens gebracht, den Du mir, Gott, gegeben. Sodann stellst du ihn vor dem Angesichte Gottes, deines Gottes, nieder und beugst dich vor dem Angesichte Gottes, deines Gottes.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Nunmehr bringe ich hiermit die ersten Früchte des Erdreichs dar, das du, o Ewiger! mir gegeben hast. Hiermit legst du es vor dem Ewigen, deinem Gotte, nieder, betest feierlich an,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und nun, siehe, bringe ich das Erste der Bodenfrucht, die du mir gegeben, HaSchem. Dann lege es vor deinen Gott HaSchem, verbeuge dich vor deinem Gotte HaSchem
Mendelssohn-Übersetzung im Original
נוןמעהר ברינגע איך הירמיט דיא ערשטען פריכטען דעם ערדרייכס דאר , דאז דוא , א עוויגער! מיר געגעבען האסט . הירמיט לעגסט דוא עס פאר דעם עוויגען , דיינעם גאטטע , נידער . בעטעסט פייערליך אן ·
Onkelos
וּכְעַן הָא אַיְתֵתִי יָת רֵישׁ אִבָּא דְאַרְעָא דִיהַבְתְּ לִי יְיָ וְתַחְתִנֵהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתִסְגוּד קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ
Raschi

והנחתו. מַגִּיד שֶׁנּוֹטְלוֹ אַחַר הֲנָפַת הַכֹּהֵן וְאוֹחֲזוֹ בְיָדוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא וְחוֹזֵר וּמֵנִיף (ספרי; סוכה מ"ז):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und stelle ihn hin, das lehrt, daß er den Korb, nachdem der Kohen ihn geschwungen (hingestellt) hat, genommen und während des Sprechens in der Hand gehalten hat und ihn dann nochmals schwingt (Sifre).

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 10. ועתה וגו׳, und nun, da uns das Land nur durch dich geworden und du uns das Land nur für das Gesetz gegeben, dem dieses Heiligtum errichtet ist, darum habe ich hierher die Fruchterstlinge des Bodens gebracht, den Du mir, Gott, gegeben.

Und darum והנחתו וגו׳ stellst du den Fruchtkorb an der dem aus seinem Gesetze dir leuchtenden Geiste geweihten Seite des Altars vor Gott, "deinem" Gotte, nieder und scheidest mit השתחויה, mit dem Ausdruck deiner "völligen Hingebung an Gott" aus seinem Hause. Doch noch nicht aus dessen Umkreis. Denn, wie jedes Erscheinen im Tempel, fordern auch ביכורים das Verweilen in der Tempelstadt bis zum anderen Morgen. טעונין לינה (Bikurim 2, 4; — siehe Kap. 16, 7).

Wie Bamidbar 18, 13 ausgesprochen, kommen die ביכורים dem כהן zu Genusse, und zwar haben sie in der Beziehung den Charakter von קדשי מקדש, daß sie nicht jedem beliebigen כהן, sondern der diensthabenden Priesterabteilung (משמר siehe Wajikra 6, 19) zufallen (siehe Bamidbar 5, 9). Sie durften auch (Dewarim 12, 17) nur im Umkreis des Heiligtums, d. h. innerhalb der Tempelstadt genossen werden. Wie מעשר שני sind sie ebenso אסור לאונן (V. 14) und unterliegen dem מ׳׳ש( ביעור V, 6). In übrigen Verwendungsverhältnissen haben sie den Charakter von תרומה (Bikurim 3, 12; siehe zu V. 13).

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

den du mir gegeben, Ewiger. Bezieht sich auf das Land und nicht auf die Früchte. Das Gebet enthält zwei für jedes jüdische Gebet charakteristische Merkmale: 1. Anerkennung von Israels geschichtlicher Verbindung mit Gott, 2. Anerkennung Gottes als Quell allen Segens.
und du stellst es hin. Der Darbringer der Erstlingsfrüchte sollte den Korb wieder aufnehmen, während er die in den v. 5—10 enthaltene Erklärung abgab, und ihn dann noch einmal feierlich vor dem Altar niedersetzen.

Biur von Moses Mendelssohn

ועתה הנה הבאתי , לא על ידי נעשתה זאת כי אם בחסדך זכיתי בה , וכסדר הזה הוכיח יהושע לישרא' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם (יהושע כ"ד ב') , עד שהבאתים משם ונתתי להם . (הרשב"ם) : והנחתו , ע"י הכהן , או שהיו שני הנחות והן תנופות , אחת על ידי כהן , קודם המקרא , ואחת על ידי הבעלים לאחר שיקרא · (ספרי) : שמע נא את אשר ספרו לנו אבותינו מהדר ותפארת הבכורים , ומהכבוד והמורא בסדר הבאתם : אמרו העשירים מביאים אותם בקלתות של זהב וכסף והעניים בסלים של ערבה קלופה , והיא הטנא הנזכרת בכתוב , שהאכרי' ועובדי האדמה יביאו בהם את הפירות · ואם הביא מינים הרבה , לא הביא אותם בתערובת , אלא שעורי' מלמטה וחטה מלמעלה וזתים על גביהם , ותמרים על גביהם , ובין כל מין ומין דבר מפסיק , כמו הוצין ועלין · ומקיף לתאנים בא ונדלות ענבים מבחוץ ותורים ובני יונה תלויי' מן הצד לעטר את הבכורי' · וכל העיירות של מעמד מתקבצים לעיר של אותו מעמד , כדי שלא יהיו יחידי' , שנאמר ברב עם הדרת מלך · ובאים ולנים ברחובה של עיר , ובשחר הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו , השור הולך לפניהם , וקרניו מצופות זהב , ועטרה של זית בראשו , והחליל מכה לפניהם והם מוללים בכל הדרך ומשוררים , שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וגו' , עד שהגיעו קרוב לירושלים · כשהגיעו לשם שלחו לפניהם שלוחי' , ועטרו את בכוריהם , הפחות והסגני' והגזברי' יוצאי' לקראתם חוץ לירושלים · לפי כבוד הנכנסים היו היוצאים וכשהם נכנסים בשערי ירושלים עונים , עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים · כל בעלי אומנות שבירושלים עומדים לפניהם כשהם עוברים עליהם , שואלים בשלומם ואומרים אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום , (כמו שנאמר , ברכת ה' אליכם , ברכנו אתכם בשם ה') · והם מהלכים בחוצות ירושלים , והחליל לפניהם , עד שהגיעו להר הבית · הגיעו להר הבית , אפי' אגריפס המלך , נוטל הוא בעצמו סלו על כתפו , ואומר הללויה הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה · הולכים וקורין , עד שהגיעו לעזרה , ושותקין · התחילו הלוים לשורר ארוממך ה' כי דליתני וגו' · הגוזלות שבאחורי הסלים היו עולות , ומה שבידם נותנים לכהנים · עודהו הסל על כתפו , קורא הגדתי היום וגו' , ומוריד סלו מעל כתפו , והכהן מניח ידו תחת בעלים ומניף , וקורא ארמי אובד אבי , עד סוף כל הפרשה , וחוזר ומניף (לדעת ספרי) ומשתחוה ויוצא · למשמע אוזן תשמח נפשנו על כבוד בית אלהינו אשר היה מימי קדם , בהלו נרו על ראשנו , עם היגון והאבלה על כל אשר אבד ממנו בעונינו , מאז קודר הלכנו בלחץ אויב , ועל זה נאמר מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי , הוחילי לאלהים וגו' :

Text herunterladen