Die Torah - Die fünf Bücher Mose
היליכי. נִתְנַבְּאָה וְלֹא יָדְעָה מַה נִּתְנַבְּאָה – הֵי שֶׁלִּיכִי:
Hier hast du, sie weissagte und wußte nicht, was sie weissagte, hier hast du den deinigen (Schemot rabbah; Sota dort).
deinen Lohn geben. Pharaohs Pläne zur Vernichtung der israelitischen Kinder sind durch Frauen vereitelt worden: Durch das menschliche Gefühl der Hebammen, durch die zärtliche Zuneigung einer Frau von königlicher Abstammung und durch einer Schwester Wachsamkeit und Hilfe in höchster Not. »Israel dankt seine Befreiung aus Ägypten dem Verdienst der frommen Frauen«, sagen unsere Weisen.
[°היליכי, אנקלוס תרגם הא ליכי, כמו ב' מלות, וכן תרגם רב סעדי' גאון בתרגומו הערבי, ויהי' לפ"ז הא כמו הא לכם זרע (בראשית מ"ז כ"ג), לשון הנה, וליכי מלת הנוכח לנקבה, והראב"ע ימאן לקבל פי' זה, בעבור שלא נמצא בכל המקרא לנקבה ליכי רק לך בקמץ הלמ"ד והכ"ף בשוא, ולזכר להפך, ופי' הוא שהיא מלה אחת ושרשה ילך (כי יש ללשון הליכה ב' שרשים בלה"ק, הלך וילך), ותהי' מן ההפעיל בפלס היניקי, וענינה הוליכי, ונראה לי כי אף שהעתיד משרש זה לא נמצא בהפעיל רק בחולם אות האית"ן, אוליך, יוליך, ולא בצירי, הנה הי' זה להבדילו מן הקל, אלך, ילך, כי יו"ד ההפעיל לא תספיק להבדילם, בעבור שתפול בנוח העתיד עם וא"ו המהפכתו לעבר, והלמ"ד בסגול בקל ובהפעיל, כמו וילך אברם (שם י"ב ד'), מן הקל, ויולך ה' את הים (שמות י"ד כ"א), מן ההפעיל, משא"כ בצווי תספיק הה"א שבראש ההפעי' להבדילו מן הקל, עכ"ז בעבור שבא שלא כמנהגו, כי נמצא הצווי ממנו בהפעיל בחולם, כמו והולך מהרה (במדבר י"ז י"א), הליכו שמה (מלכים ב' י"ז כ"ז), סמכו חז"ל לדרוש על זה ואמרו (בסוטה דף י"ב ע"ב ובשמות רבה פרשה א' סימן כ"ט) שנזרקה נבואה בפיה ואמרה היליכי הא שליכי, אבל לפי פשוטו כ"ל שבא' כן לזוגה אל מלת והינקהו הבאה אחרי' שמשפטה כן בעבור שבעתיד אות האית"ן בה בחירק (כמ"ש לעיל במלת ותינק), וכמ"ש המדקדקים במלת הרו והגו (ישעי' נ"ט י"ג), שמלת הרו משפטה כן ששרשה ירה, משא"כ הגו ששרשה הגה משפטה הגו, ובאה כן לזווג המלות וכן אמרו במלות את מוצאך ואת מובאך (שמואל ב' ג' כ"ה), שראוי' להיו' מבואך, כי היא מנחי העי"ן, ובאה כן לזווגה עם מוצאך שמשפטה כן לפי שהיא מנחי פ"א יו"ד, ויהי' לפ"ז פי' היליכי, הוליכי, וכן תיב"ע אוליכי, וכן מתורגם בל"א] : [°ותניקהו, הראוי ותיניקהו, ולכן אמר הראב"ע ששרשו נוק, וכמו שנאמר מן שב, בא, קם, בהפעיל תשיבהו, תביאהו, תקימהו, ויהיו בפסוק אחד שני שרשים מענין אחד, וכ"ה לדעתו ויזד יעקב נזיד בראשית כ"ה כ"ט ויזד שרשו זוד, וכתב שכן מצאנו הטיבו כל אשר דברו (דברים ה' כ"ה), הוא עבר לנסתרים מן ההפעיל, שרשו טוב, בשקל והשב הביאו אליו (שמות ל"ו ג'), הטיבי נגן (ישעי' כ"ג ט"ז), הוא צווי משרש יטב כמו היליכי, אבל דעת הרשב"ם היא כי ותיניקהו שרשו ג"כ ינק ולא בא כן רק לקצר את התיבה, ותניקהו במקום ותיניקהו, וכן נראה דעת הרד"ק שלא הביא בשרשים שרש נוק, אבל יותר נראה דעת הראב"ע] :

V. 9. הֵיליכי: ungewöhnliche Form für הוֹליכי, das jedoch führen bedeutet hätte Und bei einem Kinde in diesem Alter ein unpassender Ausdruck gewesen wäre, man hätte קחי erwarten sollen. Allein הֵיליכי scheint ähnlich dem היצא für הוציא bei Noach zu sein. Wie dieses dort nicht: führe hinaus, sondern: lasse hinausgehen bedeutet, und die Sehnsucht andeutet, mit welcher die so lange — auch in einem "Rettungskasten" — eingeschlossen gewesenen Geschöpfe sich heraussehnten, denen man nur die Türe zu öffnen hatte, so gingen sie von selbst hinaus: so scheint auch hier in der Form היליכי der Gedanke zu liegen: mache, daß das Kind aus seiner es so gefährdenden Lage und Örtlichkeit fortkomme. Könnte es gehen und hätte Bewusstsein seiner Lage, so würde es allein forteilen.