Die Torah - Die fünf Bücher Mose
על כפיו. כְּגוֹן כֶּלֶב וְדֹב וְחָתוּל:
טמאים הם לכם. לְמַגָּע:
Auf seinen Tatzen, wie der Hund, der Bär, die Katze. Unrein sind sie euch, bei der Berührung.
וכל הולך על כפיו , הם בעלי שני סימני טומאה , שאין להם צפורן כעין מנעל , אלא חלוקי אצבעות , הם שנקראים בכתוב הולכים על כפיהם , כי בעלי פרסה הולכין על צפרנם כעל מנעל , ובכלל הולך על כפיו כל הבהמות והחיות שבעולם , כי מלבד שלשה שאמרנו בפסוק שלפניו , האחרים כלם הולכים על בשר כף רגלם , וכן האדם הולך על כפו כמו כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם (דברים כ"א כ') , וכן אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ (שם כ"ח כ"ו) , ויש כפות ידים וכפות רגלים , כי מלת כף שרשו כפף , כמו מן טפף טף ונקרא פנימית היד כף , לפי שהאדם יוכל לכפוף אותה , כמו שרמזנו (פרשה ג' ג') , וכן נאמר כפות זהב שתים עשרה , לפי שהם כפופים כתבנית יד כפופה , וכן נקרא תחתית הרגל כף , לפי שיוכל לכפוף אצבעות רגליו לצד פנים , ונעשה ככף , אבל שרץ העוף והשרץ השורץ שאין להם כף רגל לכפוף , נקראו הולכים על רגליהם , וזה ענין ברור , ורש"י ז"ל פי' וכל הולך על כפיו , כגון כלב ודוב וחתול , וכן פי' רשב"ם ז"ל , ואיני מבין מה בין אלו לשאר ב"ח שנקראו הולכים על כפם , גם בברייתא דת"כ לא אמרו כן , אבל שנו כל הולך וגו' זה הקוף , כל הולך להביא את הקופד ואת חולדת הסנאים , ואת אדני השדה ואת כלב הים , וזהו לענין טומאה , וזכרו בריות הללו המשונים מטעמים אחרים , ואינו צריך לפשט הכתוב , סוף דבר לפרושנו כתוב דין אסור אכילה ודין טומאה בראש הענין בבעלי סימן אחד וכתוב עתה איסור אכילה וטומאה בבעלי פרסה שאינן שסועים ואינן מעלה גרה , ואח"כ כתב שתיהן בהולך על כפיו שאין לו פרסה כלל , ובסוף הענין יזכיר דין טומאת נבלה בבעלי שני סימנין טהורים העטורים לאכילה · בכל החיה ההלכת על ארבע , לפרושי זולתנו מה טעם הוסיף לומר כן , וכל הענין מדבר בחיות ובהמות ההולכים על ארבע , אבל לפרושנו שהולך על כפיו כולל כל הבריות שאין להם פרסה , ויש להן כף רגל שבלן הולכים על כפות רגליהם , ולפי שבכלל זה' גם כן העוף הטהור , שיש לו כף רגל ויוכל לכפפו והולך על כפו , הוצרך לומר שאין אסור זה אמור אלא בכל חיה ההולכת על ארבע , לא העוף , וכן למעט האדם ההולך על כפו , וכמ"ש (פסוק ג') , וכן להוציא קצת מן הרמש ההולך על כפו , שאינו מטמא במותו · טמאים הם לכם , לאסרם באכילה , כמפורש בראש הענין · בנבלתם , לפי שלא זכר עד הנה אותן שאין להם פרסה כלל , אמר בנבלתם באהן מתים , לא כשהן חיין :
