Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ובו שער צהב. שֶׁנֶּהְפַּךְ שֵׂעָר שָׁחֹר שֶׁבּוֹ לְצָהֹב:
נתק הוא. כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר:
Und es ist goldgelbes Haar darin, das schwarze Haar darin ist goldgelb geworden. Ist es ein Haarschaden, dies ist die Bezeichnung für einen Aussatzschaden an einer Haarstelle.
הנגע , מראה שנתחדש בראש או בזקן במקום שנתקו שערותיו משונה מעור הראש או הזקן : מראהו עמק מן העור , זהו מראה בהרת עזה כשלג , לא שצריך להיות אחת ממראות נגעים בנתק , אבלבא ללמדנו שאעפ"י שיש בו מראה בהרת עזה , אין צורך שיהיה שערה הפך לבן , אבל טמאה בשער צהוב דק , ואם הפך לבן אינה מטמאה בנתק , וקרוב לומר שדבר הכתוב בהווה , כי דרך מראה בהרת העמוקה מן העור , להפוך בנתק השער לצהוב , ועל כן אמר תחלה שבהיות בנתק מראה עזה זו שהפך לשער צהוב שהוא טמא , ואח"כ זכר אם אינה עמוקה ובכלל זה כל המראות המשונות מן העור , שכלן מטמאין בנתק , אם הפכו שער צהוב , או פשו בעור טמא , וזה דומה לסדר שאמר הכתוב בראש הענין בנגעי עור בשר • והבן : שער , מיעוט שער שנים : צהב , זורח כמראה זהב , [°וכת' רש"י צהוב כמו זהוב אורב"לא בלע"ז , ונראה שהוא מלשון אור , בל"א (גאלד) , אלא שאין התיבה מדוקדקת מראוי , ובכ"י שבידי אינו°] : דק , כך רגיל להיות שער הנתק חלוש ודק , ובת"כ שנו דק לקוי קצר דברי ר' עקיבא , ר' יוחנן בן נורי אמר אפילו ארוך : נתק הוא , אין ספק שיש הבדל בין שרש נתק לשרש מרט , אבל אין נראה בעיני שהוראת נתק על נתיקת שער החוזר וצומח , והוראת מרט על שער שאינו חוזר וצומח , וכדברי ר"ש מקוצי ז"ל , שהרי סך נשם ואבל נשם ראוי לחזור ולצמוח, וכמו שאמר רמב"ם ז"ל (הלכות ע"ל פ"ה ח') , ונקרא קרחת וגבחת , אבל ההבדל שביניהן הוא המבדיל בטעם שתי פרשיות הללו , והוא על דרך זה , נתק נקרא אם מחמת חולי הצרעת שבבשר , אבד השער את כחו , ונעשה דק עד שבשיגעו בו ביד נפרד באצבעותו , מלשון כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש (שופטי' י"ז ט') , והחוט המשלש לא במהרה ינתק (קהלת ד' י"ב) , שכן דרך חוט אלא דק להנתק לאלתר , וזהו נגע הנתק , שצרעת הראש גברה עד שהודקו מקצת שערות הראש עד שינתקו במשמוש היד , ונתקים גם נפלים משרשם , ולכן הניתוק הזה לבדו סימן צרעת הוא , יהיה מאיזו מראה שיהיה , והפרשה השניה המדברת במריטת שער הוא כשהשערות נופלין ממקום מבורן , מחמת חולי או זקנה או שאכל סם שהשירן , והשערות הנופלים שלמים וגסים כבתחלה , ואינן נתקים מאליהן במשמוש היד לאלתר , כמו ולחיי למורטים (ישעיה נ' ו') , שממרט ועוקר מן הזקן שערות בריאות ושלמות , והנתק הוא נגע צרעת הראש והזקן ומטמא בשער צהוב , כי אי אפשר לנתק אלא על ידי צרעת הראש , אבל המרטה יקרה גם לבריאים או מחמ' חולי שאין בו צרעת , ולפי שזאת היא מחלת הנתק שהשיער שעליו דק דק , לכן יהפוך מקצת שער דק לצהוב , כמו שבמראה עור בשר יהפכנו ללבן , ואותו שער צהוב דק לקוי וחלוש , ואין צורך לצרעת הראש והזקן שיהיה בו אחת מד' מראות נגעים אבל מטמא בכל המראות , שעל כל פנים על ידי חולי הנתק משתנה העור ממראיתו. וזוהי ענין התוספתא שהבאנו למעלה , ועם זה נכון הכל : צרעת הראש , הנתק הזה בא מצרעת הראש או הזקן וטמא, וחכמים למדו מכאן שאין בהר' ושאר מראות נגעים מטמאים בראש שאינו קרח , אמרו נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא אין לראש ולזקן טומאה אלא מטומאת נתקים לבד, כלומר אין לראש ולזקן שיש עליו שיער טומאת צרעת , אלא טומאת נתקין לבד, אבל קרחת וגבחת דומה לנגעי עור בשר , שהרי חלק הוא כעור הבשר :

V. 30. והנה מראהו עמק מן העור. Wiederholt ergibt sich aus Versen 31 u. 32 und so auch aus V. 35 im Zusammenhang mit V. 34, daß selbst wenn die נתק -Stelle nicht "tiefer", d.h. nicht heller als die gewöhnliche Hautfarbe ist, sie dennoch הסגר fordert und durch פשיון oder שער צהוב zum מוחלט werden kann, somit נתק selbst טמא ist, wenn die Farbe auch unter קרום ביצה sinkt. Eine Bestimmung, die in ungezwungener Weise sodann auch die sonst schwer erklärliche Zwischenstellung der beiden Verse 38 u. 39. erklärt, indem dort בהק , d. i ja jede Nuance unter קרום ביצה, überall sonst בעור בשר im Gegensatz zu dem vorangehenden נתק für טהור erklärt wird. Wenn es hier gleichwohl והנה מראהו עמוק מן העור heißt, so ist damit wohl nur gesagt, daß selbst beim מראה שאת oder בהרת hier bei נתק die טומאה nicht vom שער לבן, sondern vom שער צהוב דק abhängt. ת׳׳כ lehrt noch an dieser Zusammenstellung des מראה עמוק mit נתק, daß ebenso wie die מראה nur בידי שמים wäre, so auch נתק nur בידי שמים ein נגע ist, nicht aber wenn die Haare בידי אדם ausgerissen worden wären. — שער צהוב שתי שערות :שער ,דק wie שער לבן (V. 3) צהוב: goldfarbig. דק: bezeichnet nach ר׳ עקיבא beim Haar die Kürze (Negaim 10, 1).
ובו שער צהוב דק: es heißt hier nicht הפך, daher auch selbst שער צהוב שקדם ist טמה, es ist מטמה הפוך ושלא ,הפוך (Negaim 10, 2; siehe zu V. 3).