Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ועשרון סלת אחד. לְכֶבֶשׂ זֶה שֶׁהוּא אֶחָד, יָבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד לִנְסָכָיו:
ולג שמן. לָתֵת מִמֶּנּוּ עַל הַבְּהוֹנוֹת; וְשֶׁמֶן שֶׁל נִסְכֵּי הַמִּנְחָה לֹא הֻזְקַק הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ:
Und ein Zehntel Mehl, für dieses Schaf, das allein dargebracht wird, bringe er ein Zehntel als Gußopfer. Und ein Log Öl, davon auf die Daumen zu bringen; das Öl für das Gußopfer des Speiseopfers braucht der Vers nicht besonders zu erwähnen.
ואם דל הוא , מלת דל לפעמים על חוסר הממון וזה הרבה , ופעמים על חוסר הבשר , כמו דלות ורעות תאר (בראשית מ"א י"ט) , מדוע אתה ככה דל בן המלך (שמואל ב' י"ג ד') , ופעמים על חוסר הדעת , כמו ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך ה' (ירמיה ה' ד') , ומזה לדעתי מלוה ה' חונן דל (משלי י"ט י"ז) , ובארנוהו ( אבות פ"ב ט' ) , ולפי שגם בעל מעט הממון יקרא דל כנגד העשיר שיש לו הון רב , לכן הוסיף ואין ידו משגת , שקצרה ידו אפילו להשיג ג' הכבשים האמורים בענין , ואילו אמר ואין ידו משגת , הייתי אומר שיש לו ממון ורוצה לקנות ואינו מוצא , ת"ל ואם דל הוא , שאין לו מה לקנות , וכן אמרו בת"כ ואם דל הוא , שומע אני דל ממה שהיה בן מאה מנה ונעשה בן חמשים מנה ת"ל ואין ידו משגת וכו' , ובפרשת ויקרא בארנו (פרשה ה' ז' י"א) כבש אחד אשם לתנופה , כשמביא שלשה כבשים , יגל הכהן להקדיש אחד מהן לאשם כמו שאמרנו (פסוק י"ב) , ובדלות שאינו מביא אלא כבש אחד בידוע שהוא לאשם : לתנופה לכפר , אעפ"י שאין התנופה מכפרת , כי הדם הוא בנפש יכפר , אבל הוא כנותן טעם למה כבש זה אשם , ולא חטאת או עולה , לפי שבאשם עיקר הכפרה , כי מעשה חטאת ועולה של מצורע כמעשה כל חטאת ועולה , וכבר מצינו בקרבן עולה ויורד שמביא עוף תחת בהמה , אבל מעשה אשמו אינו ככל האשמות , שהרי צריך תנופה חי , לכן הכבש האחד שחייב להביא יהיה לאשם לתנופה , ורבותינו אמרו לתנופה לכפר וכי יש תנופה מכפרת , אלא ללמד שאם עשה תנופה שירי מצוה כאילו לא כפר וכפר : ועשרון סלת אחד בלול , שעור הכתוב ועשרון אחד סולת , בלול בשמן למנחה , אבל בעל הטעמים חבר אחד עם בלול בשמן , סובר שמלת אחד מיותר , כי די במלת עשרון , אבל יאמר , שהעשרון האחד הזה צריך לו לוג שמן וא"כ שלשה עשרונים צריכין שלשה לוגין , ובת"כ אמרו מלמד שכל עשרון ועשרון טעון לוג כדברי חכמים , ורש"י ז"ל פי' לכבש זה שהוא אחד , יביא עשרון אחד לנסכו , אפשר שרוצה ליישב מלת אחד שהוא כמו לכבש האחד : ולג שמן , לתת ממנו על הבהונות , ושמן של נסכי בהמה לא הוזקק הכתוב לפרש :

VV. 21-31. ואם דל הוא וגו׳. Für den Unvermögenden bleibt gleichwohl das אשם ganz daßelbe. Für Arm und Reich bleibt die soziale Pflicht der Gerechtigkeit und Brüderlichkeit gleich, und keinen Einfluss hat die Schicksalsstellung auf die Beurteilung der sozialen Verirrungen, deren Sühne das אשם מצורע bestimmt ist. Nur der Lebenstenor im ganzen ist in der Höhe und Niedere des Geschickes ein anderer, und es sind andere Seiten der sittlichen Kraft, die sich hier und dort zu erproben haben. Ist daher auch das אשם ולוג שמן für מצורע עני ועשיר gleich, so ist doch das חטאת und עולה der allgemeinen Lebensweihe für den עני wie beim קרבן עולה ויורד ein חטאת עוף und ein עולת עף. Siehe zu Kap. 1, 14 f. 5,7 f.