Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת־זֶ֖רַע לְטׇמְאָה־בָֽהּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Dies ist die Lehre des Flußleidenden und dessen, dem Samenerguß entgangen, durch welchen er unrein wird,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Dieses ist die Verordnung für den Flußsichtigen, und denjenigen, dem der Saamen entgeht, und dadurch unrein ist;
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Dies ist das Gesetz über den Flußbehafteten, den, dem Samenerguß entgeht und dadurch unrein wird,
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דיזעס איזט דיא פֿערארדנונג פֿיר דען פֿלוסזיכטיגען, אונד דענייעניגען דעם דערזאמען ענטגעהט, אונד דאדורך אונריין איזט.
Onkelos
דָא אוֹרַיְתָא דְדוֹבָנָא וְדִי תִפּוֹק מִנֵהּ שִּׁכְבַת זַרְעָא לְאִסְתָּאָבָא בָהּ
Raschi

זאת תורת הזב. בַּעַל רְאִיָּה אַחַת, וּמַהוּ תוֹרָתוֹ?

ואשר תצא ממנו שכבת זרע — הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי, טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Dies ist die Lehre für den Flußsüchtigen, der nur eine Erscheinung gehabt hat; und was ist seine Lehre? Und dessen, der durch nächtlichen Zufall unrein geworden; er sei diesem nächtlich unrein gewordenen gleich, daß er bis zum Abend unrein sei (Tor. koh.).

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 32. בעל ראיה א׳ :הזב, der, wie zu V. 2 bemerkt, mit dem V. 16 besprochenen Fall gleiche gesetzliche Folgen hat. Beide haben nur טומאת ערב und sind nicht מטמא משכב ומושב.

Biur von Moses Mendelssohn

זאת תורת הזב, בכתוב הסמוך חזר ואמר והזב את זובו לזכר ולנקבה, ופרשו רבותינו שהראשון מדבר על זב בעל ראיה אחת ודינו כבעל קרי שטובל בו ביום וכשהעריב שמשו טהור, בין זב בין זבה, ויפה סמכן הכתוב, והנזכרים בכתוב הסמוך כלם טמאים טומאה חמורה, ולפי הפשט זכר תחלה טומאות יוצאו' מן האיש, שהן זיבה וקרי לענין טומאתן וטהרתן. שזב טעון ספירת שבעה ובעל קרי טומאת ערב, זב טעון ביאת מים חיים, ובעל קרי טובל במי מקוה, אבל הזבה אינה טעונה מים חיים. לטמאה בה, לפי הפשט רומז על האשה, כששכב איש אותה שכבת זרע תטמא גם היא וצריכ' טבילה, וזהו לטמאה בה הכולל דם הנשכבת ומלת בה על שכבת זרע, ולפי שבא לטמאה בה על הקרי לבדו, הפסיק בעל הטעמי' במלת הזב. ולא הפסיק במלת זרע:

Text herunterladen