Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואיש אשר יגע במשכבו. לִמֵּד עַל הַמִּשְׁכָּב שֶׁחָמוּר מִן הַמַּגָּע, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים, וְהַמַּגָּע שֶׁאֵינוֹ מִשְׁכָּב אֵינוֹ אֶלָּא וְלַד הַטֻּמְאָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין (עי' ספרא):
Und wenn jemand sein Lager berührt, das lehrt, daß das Lager strenger ist als die Berührung; denn das Lager wird Vater der Unreinheit, einen Menschen unrein zu machen und auch seine Kleider mit ihm; wenn aber etwas den Flußsüchtigen berührt, das kein Lager ist, so wird es nur Kind der Unreinheit und macht nur Speisen und Getränke unrein (Tor. koh.).
ואיש אשר יגע במשכבו , לא אמר אשר שוכב עליו הזב , אפילו אינו שוכב עליו בשעת מגע , המשכב אב הטומאה לטמא אדם הנוגע לטמא בגדים , ומגע שאינו משכב אינו אלא ולד הטומאה , ואינו מטמא אלא אוכלין ומשקין , ולמדנו שמשכב הזב חמור מדבר אחר שנגע בו הזב כמו שפרשנו (פסוק ד') · יכבס בגדיו , שהן עליו בשעה שנוגע במשכבו , וכן מטמא כל הכלים , אבל אינו מטמא אדם וכלי חרס · ואחר שפירש אינו מטמא אפילו כלים ובגדים , וכל שכן שאינו מטמא אדם וכלי חרס , רק מטמא טומאת משקין להיות תחלה :

V. 5. משכב ומושב ,ואיש אשר יגע וגו׳ werden אב הטומאה, sind מטמא אדם וכלים במגע ואדם במשא und zwar אדם selbst במגע so, daß auch בגדים שעליו, d.h. alle כלים, mit Ausschluss der כלי חרס, mit welchen er בשעת מגעו in Berührung steht, ראשונים werden. (Vergl. zu נבלה Kap. 11, 25).