Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ורחץ את בשרו וגו'. לְמַעְלָה לָמַדְנוּ מִ"וְרָחַץ אֶת בְּשָֹרוֹ וּלְבֵשָׁם" שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן טָעוּן טְבִילָה, — שֶׁבְּאוֹתָהּ טְבִילָה פָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב שֶׁעָבַד בָּהֶן עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, — וְכָאן לָמַדְנוּ שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב טָעוּן טְבִילָה (שם ל"ב):
במקום קדוש. הַמְקֻדָּשׁ בִּקְדֻשַּׁת עֲזָרָה; וְהִיא הָיְתָה בְגַג בֵּית הַפַּרְוָה, וְכֵן אַרְבַּע טְבִילוֹת הַבָּאוֹת חוֹבָה לַיּוֹם, אֲבָל הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בַחֹל (שם י"ט):
ולבש את בגדיו. שְׁמוֹנָה בְגָדִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בָּהֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה:
ויצא. מִן הַהֵיכָל אֶל הֶחָצֵר שֶׁמִּזְבַּח הָעוֹלָה שָׁם:
ועשה את עלתו. אַיִל לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה:
ואת עלת העם. וְאַיִל אֶחָד לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה "וּמֵאֵת עַדַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל" וְגוֹ':
Und er tauche sich unter, oben lernen wir von (V. 4), er tauche sich im Wasser unter und ziehe sie an, daß er sich untertauchen muß, wenn er die goldenen Kleider mit den weißen Kleidern vertauscht (denn bei jenem Untertauchen zieht er die goldenen Kleider, in denen er den Dienst des beständigen Opfers des Morgens verrichtet hat, aus und zieht die weißen Kleider zum Dienst des Tages an); und hier lernen wir, daß er sich untertauchen muß, wenn er die weißen Kleider mit den goldenen vertauscht (Tor. koh.). An einem heiligen Orte, der die Heiligkeit des Vorhofes besitzt; das war auf dem Dache der Halle Bet haparva, und ebenso alle vier Untertauchungen, die für diesen Tag vorgeschrieben waren; aber die erste war auf nichtgeweihtem Boden (Tor. koh.). Und ziehe seine Kleider an, die acht Kleider, mit denen er alle Tage im Jahr den Dienst verrichtet. Und gehe aus dem Heiligtum in den Hof, wo der Ganzopferaltar steht. Und bereite sein Ganzopfer, den Widder als Ganzopfer, der oben erwähnt ist, damit komme Aharon (V. 3). Und das Ganzopfer des Volkes, den Widder als Ganzopfer, der oben erwähnt ist, und von der Gemeinde der Kinder Jisrael (V. 5).
ורחץ את בשרו , שב על ושלח את השעיר במדבר , שבו נגמרו כל עבודות שהן בבגדי לבן , יחזור ויטבול , ולבש את בגדיו שהן שמנה בגדים שעובד בהן כל השנה , וממה שאמר למעלה ורחץ את בשרו ולבשם (פסוק ד') , למדנו שכשמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה , ומכאן למדנו שגם כשמשנה מבגדי לבן לבגדי זהב צריך טבילה · במקום קדוש , המוקדש בקדושת עזרה , והיא היתה בגג בית הפרוה , וכן כל ד' טבילות הבאות חובה ליום , אבל הראשונה לתמיד של שחר שהיתה בכל יום , היא היתה בחול · ויצא , פי' רש"י ז"ל מן ההיכל אל החצר שמזבח העולה שם ; ואני תמה שכבר היה בחצר כשטבל , גם קודם לכן , כי שעיר המשתלח היה עומד בעזרה , ואחשוב שיציאה זו מבית הטבילה , שיצא מלשכה זו אל החצר להקריב שאר הקרבנות , או כמו ויצא אל המזבח (פסוק י"ח) · את עלתו , יעשנה כמשפט כל עולה , והוא איל לעולה האמור למעלה בזאת יבא אהרן וגו' · עלת העם , האמור למעלה ומאת עדת בני ישראל וגו' · וכפר בעדו , בעולתו · ובעד העם , בעולתם שגם הקרבה זו צריכה לכפרת הכהנים והקהל ביום זה , ומהן מזה על מזבח החיצון בעזרה , לא מדם הפר והשעיר , וכמ"ש (פסוק י"ח) :

V. 24. ורחץ וגו׳ ויצא וגו׳ siehe zu V. 23