Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Denn die Seele des Fleisches ist im Blute gegenwärtig, und habe ich es euch darum dem Altare bestimmt, Sühne über eure Seelen zu erwirken; denn das Blut bedeutet: mit der Seele erwirkt man Sühne.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Denn der Lebensgeist alles Fleisches (oder das Persönliche der lebendigen Geschöpfe) ist im Blut. Ich habe daher verordnet, daß es für euch auf den Altar kommen soll, auf euere Lebensgeister (das heißt: auf eure Person) zu versöhnen, denn das Blut ist es, welches für den Lebensgeist (das heißt: für die Person) versöhnt.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Denn des Fleisches Seele ist im Blute, und ich habe es euch für den Altar gegeben, eure Seelen zu entsühnen, denn das Blut mit der Seele entsühnt es.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דען דער לעבענסגייסט אללעס פליישעס, (אדער דאז פערסענליכע דער לעבענדיגען געשעפפע) , איזט אים בלוט . איך האבע דאהער פעראָרדנעט , דאס עס פיר אייך אויף דען אלטאר קאממען זאלל , אויף איירע לעבענסגייסטער ( דאז הייסט אויף אייערע פערסאן) צו פערזעהנען , דען דאז בלוט איזט עס , וועלכעס פיר דען לעבענסגייטס (דאז הייסט , פיר דיא פערסאן) פערזעהנט .
Onkelos
אֲרֵי נְפַשׁ בִּסְרָא בִּדְמָא הִיא וַאֲנָא יְהָבִתֵּהּ לְכוֹן עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתֵיכוֹן אֲרֵי דְמָא הוּא עַל נַפְשָׁא מְכַפֵּר
Raschi

כי נפש הבשר. שֶׁל כָּל בְּרִיָּה בַּדָּם הִיא תְלוּיָה, וּלְפִיכָךְ נְתַתִּיו (עַל הַמִּזְבֵּחַ) לְכַפֵּר עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם — תָּבֹא נֶפֶשׁ וּתְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Denn das Leben alles Fleisches, jedes Geschöpfes, ist vom Blute abhängig; darum habe ich es zur Sühne für das Leben des Menschen bestimmt; es komme das Leben und sühne für das Leben.

Biur von Moses Mendelssohn

כי נפש הבשר בדם , בא ללמדנו למה חייב כרת האוכל דם , שאם תאמר שהוא דבר נתעב וטמא , למה יותן על מזבח ה' הטהור , על כן פי' שאין הדם בעצמו מגואל , אלא שאסרו באכילה לפי שנפש כל בשר בדם היא , הן נפש חיה הן נפש בהמה ועוף , כלומר התחברות הנפש עם הבשר הוא על ידי הדם , שבו תפעל נפש כל מין ומין , שמכח הנפש יתנועע הדם תנועתו ויחיה את הבשר , וכן יש בדם חלקים דקים לאין מספר ממינים שונים המתפעלים מכחות הנפש הרבות , ודם כל בעל חי משונה מדם בעל חי ממין אחר , כפי ערך נפשו הנטועה בו , שתפעול בדמו פעולות הלריכות למין זו , ולכן אסרתיו לישראל באכילה , וכמו שאפרש (פסוק י"ד) . ואני , כלומר אני ה' שאין להרהר אחר חקותי ומשפטי . נתתיו לכם על המזבח , גזרתי שיזרק למענכם על המזבח . לכפר על נפשתיכם , זהו פי' לכם , כלומר להיות כפרה על נפשותיכם , על חטאי נפש האדם מכם . כי הדם הוא בנפש יכפר . בעבור הנפש שהיתה קשורה בו יכפר על הנפש שחטאה , ובפי' ראב"ע ז"ל בנפש שיש בו יכפר והטעם נפש תחת נפש , וי"א כמו על נפשותיכם ואין לו טעם אחר שאמר על נפשותיכם , וזה כדברנו , רק מה שאמר בנפש שיש בו , דעתו שיש בו בעודו חי , גם רש"י ז"ל פי' כי נפש הבשר , של כל בריה בדם היא תלויה , ולפיכך נתתיו לכפר על נפש האדם , תבא נפש ותכפר על הנפש :

Text herunterladen