Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ {ס}        
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Die Blöße des Bruders deines Vaters sollst du nicht enthüllen, seiner Frau sollst du dich nicht nähern, sie ist deine Tante.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Die Blöße deines Vaterbruders sollst du nicht aufdecken. Du sollst nämlich seiner Frau nicht beiwohnen, sie ist deine Tante.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Deines Vaters Bruders Scham sollst du nicht blößen, seinem Weibe nicht nahen, sie ist deine Muhme.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דיא בלעסע דיינעס פאטערברודערס זאללסט דוא ניכט אויפדעקען, דוא זאלסט נעמליך זיינער פרויא ניכט בייאוואהנען , זיא איזט דיינע טאנטע ·
Onkelos
עֶרְיַת אַח אֲבוּךְ לָא תְגַלֵי לְאִתְּתֵהּ לָא תִקְרַב אִתַּת אַח אֲבוּךְ הִיא
Raschi

ערות אחי אביך לא תגלה. וּמַה הִיא עֶרְוָתוֹ? אל אשתו לא תקרב:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Die Blöße des Bruders deines Vaters enthülle nicht, und was ist seine Blöße? Seiner Frau nahe nicht.

Biur von Moses Mendelssohn

ערות אחי אביך לא תגלה , אחי אביו מן האב , אבל אשת אחי אביו מן האם , ואשת אחי אמו בין מן האב בין מן האם , אינן אלא שניות מדברי סופרים , וכבר פרשנו ( פסוק ז' ) שלדעת יש מרבותנו בא לחייבו שתים משום זכר ומשום אחי אביו , ועל דרך הפשט יראה לי , לפי שמכאן ואילך מונה עריות שאינן שאר בשר כמו שפרשנו למעלה ( פסוק ו' ) , ואעפ"כ נחשבים לו כשאריו לפי שנשואות לשארו הקרוב לו , ודומה כשוכב עם בעליהן שהן שאר בשרו , הזכיר כן בפעם הראשון אמר ערות אחי אביך לא תגלה , ופירש הכונה , אל אשתו לא תקרב , שאם תקרב אליה יחשב לך כמגלה ערות אחי אב , וכמו שפי' רש"י ז"ל ערות אחי אביך לא תגלה , ומהו ערותו אל אשתו לא תקרב , והדבר ברור · דדתך היא , הוא דודך , והיא תשובה כמוהו וכדודתך היא וכמו שאמרנו , ובפי' ראב"ע ז"ל דודתך היא , תשובה היא כדודתך , אבל מה שכתב עוד והנה מה יעשו הסומכים במצות על התורה לבדה כי לא אסר הכתוב אשת אחי האם , ולא אם האב ולא אם האם , על כן אנחנו צריכין לקבלה , אם כונתו שלולי הקבלה היינו מתירים אותן לגמרי וגזרו עליהן בקבלה משום שניות , יפה דבר , אבל אם דעתו שהן אסורות מן התורה כעריות האמורות בפרשה , דברי שגגה הן , כי אין ערוה של תורה אלא המפורש בפרשה , וכן דעת מעתיקי התורה אין חולק על זה , ומסוף דבריו הכריחנו להאשים אותו , שאמר ויתכן שלא הזכיר אשת אחי האם כי נלמוד מאשת אחי האב והזכירה בפרשת קדושים , גם הנזכרות שלא הזכירם , הכתוב דבר על ההוה , ראינו שלדעתו כלן עריות הם , ואין זה אמת , והקבלה שנשען עליה סותרת דבריו , גם אמרו שהזכירה בפרשת קדושים , אינו כן , שנאמר ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גלה ( לקמן ך' ך' ) , וזו אשת אחי אביו , והכתוב סמך על המפורש בפרשה זו , ואומר אני כי יד איזו תלמוד שאינו הגון שלט בפי' החכם הזה וכתב דברי זרות הללו : ( טו ) ערות כלתך , שרשו כלל , שענינו הכללת , כמו כלילת יופי ( איכה ב' ט"ו ) , כליל תקטר ( לעיל ו' ט"ז ) , ומזה הענין כלל ופרט , ואמר רד"ק ז"ל בס' השרשים כלה קשוריה ( ירמי' ב' ל"ב ) , האשה בימי חופתה כל יפיה וכל תכשיטיה אז הם , ונקראת אפילו אחר החפה כלה לחמיה ולחמותה , ערות כלתך , כלתו אשת פנחס ( שמואל א' ד' י"ט ) , כמו שנקרא חתן כל ימיו לחמיו ולחמותו , ע"י אשתו שהיה חתן באמת , ולא ידעתי טעמו למה יקרא החתן כן תמיד , אף כי הכלה בעבור כלילת יפיה בימי חופתה , ולדעתי הבן בונה בית אביו אחריו להעמיד המשפחה , והבנין ע"י האשה , נקראת גם היא כלה שהיא כלולת הבית , ולכן נקראת כן לבד לחמיה וחמותה כי את ביתם תשכלל , אבל חתן על שם שמערב שתי המשפחות ולכן גם הוא נקרא כן תמיד · אשת בנך הוא , אעפ"י שאינה שארך אשת בנך היא , וערות בנך אתה מגלה , כמו שפרשנו ( פסוק י"ד ) , ורבותינו למדו לא אמרתי אלא בשיש לבנך אישות בה פרט לאנוסה ושפחה ונכרית , ויש ללמוד טעם מזה שאמר ערות כלתך , להוציא אלו , שאין בכלל כלה המשכללת הבית , אלא הנשואה כדת משה וישראל . ועם זה הותרה תמיהת הרא"ם ז"ל : (טז) ערות אשת אחיך לא תגלה , ואם אינכה שארך , ערות אחיך היא , וכמו שפרשנו (פסוק י"ד) , ובין מן האב בין מן האם , כמו אחותו שאסורה בין מן האב בין מן האם , לא כאשת דודו שאינה אלא בדודו מן האב . ובגמרא (יבמות דף) למדוהו מן ערות אחיו גלה (לקמן ך' כ"א) , ועוד אפרש בעז"ה (שם) :

Text herunterladen