Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Häuser offener Plätze, die keine Mauer ringsum haben, rechnet man zum Feld des Landes; dafür findet Wiedereinlösung statt, und es geht im Jobel aus.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Häuser auf Dörfern, die mit keiner Mauer umgeben sind, werden zu Ackerstücken gerechnet; es findet Wiedereinlösung Statt, und im Jobel wird das Verkaufte frei.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Häuser in Gehöften aber, die ringsum keine Mauer haben, werden zum Felde des Landes gerechnet; es hat Loskaufsrecht und geht im Halljahre frei aus.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
הייזער אויף דערפֿערן דיא מיט קיינער מויער אומגעבען זינד , ווערדען צו אקערשטיקען גערעכנעט , עס פֿינדעט ווידער איינלעזונג שטאטט , אונד אים יובל ווירד דאז פֿערקויפֿטע פֿרייא ·
Onkelos
וּבָתֵּי פַצְחַיָא דִי לֵית לְהוֹן שׁוּר מַקַף סְחוֹר סְחוֹר עַל חֲקַל אַרְעָא יִתְחַשָׁב פֻּרְקָנָא תְּהֵי לֵהּ וּבְיוֹבֵלָא יִפּוֹק
Raschi

ובתי החצרים. כְּתַרְגּוּמוֹ "פַּצְחִין" — עֲיָרוֹת פְּתוּחוֹת מֵאֵין חוֹמָה, וְיֵשׁ הַרְבֵּה בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, "הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם" (יהושע י"ג), "בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם" (בראשית כ"ה):

על שדה הארץ יחשב. הֲרֵי הֵן כְּשָׂדוֹת, הַנִּגְאָלִים עַד הַיּוֹבֵל וְיוֹצְאִין בַּיּוֹבֵל לַבְּעָלִים אִם לֹא נִגְאֲלוּ:

גאלה תהיה לו. מִיָּד, אִם יִרְצֶה, וּבָזֶה יָפֶה כֹחוֹ מִכֹּחַ שָׂדוֹת, שֶׁהַשָּׂדוֹת אֵין נִגְאֲלוֹת עַד שְׁתֵּי שָׁנִים (ערכין ל"ג):

וביבל יצא. בְּחִנָּם:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Aber die Häuser in Gehöften, 31 wie der Targum sagt, פצחין, offene Städte ohne Mauern; das Wort kommt oft im Buche Josua vor, (13, 23) die Städte und ihre Gehöfte, (Gen. 25, 16) in ihren Gehöften und in ihren Burgen. Werden zu den Feldern des Landes gerechnet, sie sind gleich den Feldern, die bis zum Jobel zurückgekauft werden können und im Jobel an die früheren Besitzer zurückgehen, wenn sie nicht zurückgekauft worden sind (Tor. koh.). Er hat das Rückkaufsrecht, sofort, wenn er will; und darin hat er hierbei mehr Recht als bei Feldern; denn Felder können erst nach zwei Jahren zurückgekauft werden (Tor. koh.). Und im Jobel geht es zurück, umsonst.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 31. הצרים .ובתי החצרים וגו׳ heißen Dörfer und offene Plätze im Gegensatz zu festen, mit Mauern umschlossenen Städten. Da חצר einen Umraum, Hilfsraum bedeutet, so ist es zweifelhaft, ob dorfartige Städte darum חצרים heißen, weil dort jedes Haus von seinem Feld, als ihm die Bedürfnisse seines Lebensunterhaltes lieferndem "Hofraum" umgeben ist, oder weil diese Dörfer und offenen Landstädte als die חצרים der festen Städte betrachtet werden, die diesen ihren Lebensbedarf zu liefern haben. Die Josua Kap. 19 wiederholte Zusammenstellung: ערים וחצריהם scheint für das letztere zu sprechen (vergl. Bereschit 25, 16). – על שדה הארץ יחשב גאולה תהיה לו וביובל יצא. Diese בתי החצרים haben die doppelte Prärogative: על שדה הארץ יחשב, wie שדה אחזה gehen sie im Jobel frei zurück oder mit Einlösung unter Abzug des vom Käufer Genossenen, יוצאין ביובל ובגרעון כסף, und: גאולה תהיה לו und wie בתי ערי חומה kann die Einlösung sofort auch im ersten Jahre geschehen und nicht erst nach zwei Nutznießungsjahren wie שדה אחוזה (Arachin 33a). Der Singular יצא ,לו scheint sich auf שדה zu beziehen, als welches die בתי החצרים betrachtet werden.

Biur von Moses Mendelssohn

ובתי החצרים , לדעתי העיירות שאין חומה להם סביב , נקראים חצרים , לפי שפתוחין ונכנסין ויוצאין בהם בלי מונע , כמו חצר הבית שהוא פתוח ליכנס ולצאת , ואין כן הבית שיש לו ארבע חומות ופתחים לנעול ולפתוח , וכן תרגמו אונקלס פצחון , ופי' רש"י ז"ל עיירות פתוחות מאין חומה , ויש הרבה בס' יהושע הערים וחצריהם בחצריהם ובטירותם , והודיע הכתוב שהבתים הבנויין בחצרים , אשר אין להם חמה סביב , על שדה הארץ יחשבו , דינם כדין שדה אחוזה , וגזרת הכתוב הוא , אין לו טעם בדעת האדם , כי החצרים גם הם ערי מושב כמו ערי חומה , ויש פרזות רבות יפות וגדולות מערי מבצר חומה דלתים ובריח , ואעפ"כ דין בתיהן כשדה הארץ על כן נאמר יחשב בנפעל , לפי שהוא נגד מחשבות לבב האדם , והכלל הזה יסדנו למעלה בפי' דם יחשב לאיש ההוא (פרשה י"ז ד') , שאעפ"י שהמחשבה היא בבחירת האדם , וחושב כל אחד כפי סברתו , מ"מ יתכן הנפעל , אם לפי רצון האדם יחשוב כן , והשם היודע האמת יגזהו לחשוב להפך , וכן הנדון בכתוב זה , וכן ונחשב לכם תרומתכם (במדבר י"ח כ"ז) , וכיוצא בהן , ורמב"ן ז"ל לא אמר כן , ותוכן דבריו שבית עיר חומה , אחרי שנת ממכרו , שישב המוכר שנה תמימה בבית אחר , מתיאש מן הראשון , ולא תמעט מחייתו אם ימלט , אבל בתי החצרים עשויין לשמירת השדות , ולהיותם מושב לעובדי האדמה , על כן דינם כשדה הארץ , ואין טעם זה הגון כפי פרושנו במלת חצרים , ועוד מה טעם לעיר גדולה מוקפת חומה אחרי מות יהושע בן נון , שתדין בדין חצרים [°א"ה , אעפ"כ נראה כדברי הרמב"ן ז"ל שהם נאותי' לפשטות הכתוב , שהפרזות הבנויות על פני השדה למושב האכרי' ועובדי האדמה , נקראות חצרות (דארף שאפטן) , לפי שאין שם אלא בתים וחצרות לא שווקי' ורחובות ושערים , כמו בערי' הגדולות חומה ובריח , ובתי החצרות הם כמו חלק מן השדות , לפי שהן בנויות לצרכן , וזהו לשון על שדה הארץ יחשב , ולא אמר כשדה הארץ יחשב , כמו שנאמר ונחשב לכם תרומתכם כדגן (שם שם) , לפי שאין הכוונה על ההשתוות שבין הבתים ההם לשדות , כי אם שהבתי' נחשבות עם השדות לפי שהן חלק מגדי הארץ , ולכן דינם כדין השדות , ואולם כדי שלא ישתנה דין הגאולה בכל עת , אמרו חז"ל שאין סומכין אלא על חומה שמוקפת בעת שנכנסו , לארץ , אם בביאה ראשונה בימי יהושע , או בביאה שניה בימי עזרא , וכן בביאה שלישית בימות הגאולה לעתיד ב"ב°] : גאלה תהיה לו , כשדה הארץ שנגאל מיד הלוקח בשני ממכרו עד היובל , כן תהיה גאלת בתי חצרים , לא כבית עיר חומה שאינו נגאל רק עד תום שנת ממכרו , ואחר כן נחלט ללוקח · וביבל יצא , כשדה אחוזה אם לא נגאל יוצא ביובל חנם , כן בתי החצרים , לא כבית עיר חומה שאין לו גאולת יובל , ומקרא זה ראיה למה שפרשנו למעלה (פסוק ל') , ורש"י ז"ל פי' גאלה תהיה לו , מיד אם ירצה , ובזה יפה כחו מכח שדות , שהשדות אינן נגאלות עד שתי שני' , וביובל יצא חנם , והוא מברייתא' דת"כ , שאמר שהושוה דינו לשדה ידענו שנוהגין בו שתי הגאולות , לכן אמרו שבא הכתוב ליפות כחן מכח השדות , ולהשוותן לבתי ערי חומה שזמן גאולתן מתחיל מיד , אלא שאמרו אחר שנתת לו כח יפה שבשדות , וכח יפה שבבתי ערי חומה , יכול לא יצא ביובל , ת"ל וביובל יצא :

Text herunterladen