Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und so auch was er von den Leviten wieder einzulösen hat. Es geht der Verkauf eines Hauses und einer Stadt seines Grundbesitzes im Jobel wieder aus; denn die Häuser der Städte der Leviten, das ist ihr Eigentum in der Mitte der Söhne Jisraels.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wenn jemand von den Lewijin selbst etwas einlöst, so wird das verkaufte Haus und die Eigenthumsstadt im Jobel wieder frei, denn die Häuser in den Städten der Lewijin sind ihr Eigenthum unter den Kindern Israels.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und wenn jemand von den Leviten es löst, so gehe das verkaufte Haus der Stadt seines Besitztums im Halljahre frei aus, denn die Häuser in den Städten der Leviten sind ihr Besitztum unter den Kindern Jißrael.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווען יעמאנד פֿאן דען לוים זעלבסט עטוואס איינלעזט , זא ווירד דאז פֿערקויפֿטע הויז , אונד דיא אייגענטומסשטאט אים יובל ווידער פֿרייא , דען דיא הייזער אין דען שטעטען דער לוים זינד איהר אייגענטום אונטר דען קינדערן ישראלס·
Onkelos
וְדִי יִפְרוֹק מִן לֵיוָאֵי וְיִפּוֹק זְבִין בֵּיתָא וְקַרְתָּא אַחֲסַנְתֵּהּ בְּיוֹבֵלָא אֲרֵי בָתֵּי קִרְוֵי לֵיוָאֵי הִיא אַחְסַנְתְּהוֹן בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
Raschi

ואשר יגאל מן הלוים. וְאִם יִקְנֶה בַיִת אוֹ עִיר מֵהֶם וְיֵצֵא בַיּוֹבֵל אוֹתוֹ מִמְכָּר שֶׁל בַּיִת אוֹ שֶׁל עִיר וְיָשׁוּב לַלֵּוִי שֶׁמְּכָרוֹ, וְלֹא יִהְיֶה חָלוּט כִּשְׁאָר בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּגְאֻלָּה זוֹ לְשׁוֹן מְכִירָה; דָּ"אַ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם, יָכוֹל לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָה בַיִת בְּעָרֵי הַלְוִיִּם, אֲבָל לֵוִי שֶׁקָּנָה מִלֵּוִי, יִהְיֶה חָלוּט, תַּ"לֹ וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם — אַף הַגּוֹאֵל מִיַּד לֵוִי גּוֹאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם:

ויצא ממכר בית. הֲרֵי זוֹ מִצְוָה אַחֶרֶת, וְאִם לֹא גְאָלָהּ, יוֹצְאָה בַיּוֹבֵל וְאֵינוֹ נֶחְלָט לְסוֹף שָׁנָה כְּבַיִת שֶׁל יִשְֹרָאֵל:

כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם. לֹא הָיָה לָהֶם נַחֲלַת שָׂדוֹת וּכְרָמִים, אֶלָּא עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם, לְפִיכָךְ הֵם לָהֶם בִּמְקוֹם שָׂדוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם גְּאֻלָּה כְשָׂדוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֻּפְקַע נַחֲלָתָם מֵהֶם:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Wenn jemand von den Leviten kauft, wenn jemand 33 ein Haus oder eine Stadt von ihnen kauft, so geht das verkaufte Haus oder die Stadt im Jobel heraus und kehrt zum Levi zurück, der es verkauft hat, und verfällt nicht wie andere Häuser in den ummauerten Städten Jisraels; יגאל hat hier die Bedeutung von kaufen. Andere Erklärung: weil steht, ewiges Rückkaufsrecht sei den Leviten, hätte ich meinen können, dieser Vers spreche nur von dem Fall, daß der Käufer ein Jisraelite ist, der in den Levitenstädten ein Haus gekauft hat; wenn aber ein Levi von einem Levi gekauft hat, so verfalle es; darum steht, wenn einer von den Leviten zurückkauft; auch ein Levi, der von einem Levi zurückkauft, kann immer zurückkaufen (Tor. koh.). So gehe das verkaufte Haus heraus, das ist ein anderes Gebot; wenn er es nicht zurückgekauft hat, geht es im Jobel zurück und verfällt nicht am Ende eines Jahres wie das Haus eines Jisraeliten. Denn die Häuser der Levitenstädte sind ihr Erbbesitz, sie hatten keinen Besitz an Feldern und Weinbergen, sondern nur Städte zum Wohnen und ihre Bezirke; darum sind diese für sie an Stelle von Feldern und können wie Felder zurückgekauft werden, damit ihr Besitz ihnen nicht genommen werde.

Biur von Moses Mendelssohn

ואשר יגאל מן הלוים , ואף גם זאת כל הרוצה ליגאל מן הלוים יבוא ויגאל , לא כשדה אחזה שאינה נגאלת אלא בגואל הקרוב אליו או השיגה ידו וגאלה ואלה נגאלין מכל משפחת הלוי , כל הרוצה יבוא ויגאל , ושעור הכתוב וכן אשר יגאל מן הלוים יגאלנה , מי שירצה יגאל , וגם בגואל לוי נוהג דין זה , ולא תאמר לא נאמרו דברים אלו אלא בבן לוי שמכר ביתו לישראל , שלא יופקע מיד הלוים , אבל אם אחד מן הלוים יגאל הבית מיד הישראל , לא תצא מידו , אלא יוחלט כשאר בתי ערי חומה , לפי שנשאר ביד לוי , אלא גם אם יגאל אחד מן הלוים , ולא יגאלנה הלוי המוכר מידו , ויצא ממכר בית , לא כבתי ערי חומה שאינן יוצאין ביובל , אלא אם לא נגאלה בית , מיד הישראל או מיד הלוי , ויצא ממכר בית הלוי מיד הקונה ביובל , וכן עיר אחוזתו , אם נמכרה ולא נגאלה מן הלוים , או שמכרו רחוב באחת מעריהם לתשמיש הקונה ולא נגאל , תצא גם היא מיד הקונה ביובל כשדה אחוזה , זהו פשט המקרא הסתום הזה לפי דעתי , ורשב"ם ז"ל אמר ואשר יגאל מן הלוים , שירצה לגאול , ואין לו במה לגאול , ויצא ממכר בית וגו' , כלומר תשוב לו בחנם ביובל , ולפרושו הוא כדרך ואם לא מצאה ידו וגו' ויצא ביובל ושב לאחוזתו , אבל הפי' זה דחוק בלשון הכתוב , היה לו לומר ואם לא יגאל ויצא ממכר בית · ורש"י ז"ל פי' ואשר יגאל מן הלוים , אשר יקנה בית או עיר מהם ויצא ביובל אותו ממכר בית או עיר וכו' , וגאולה זו לשון מכירה , ד"א יכול אין זה אלא בישראל שקנה מלוי , אבל לוי שקנה מלוי יהיה חלוט , ת"ל ואשר יגאל מן הלוים , אף הגואל מיד לוי גואל גאולת עולם , ויצא ממכר בית מגוה אחרת , אם לא גאלה יוצאת ביובל , והפי' השני שנוי בת"כ , ומסכים לפרושנו שהכתוב מדבר בשני דברים , ולרמב"ן ז"ל פרושים בזה קחם מספרו , [°א"ה , הנראה בכוונת הכתוב , לפי שאמר למעלה גאולת עולם תהי' ללוים , יכול שהשדה הלוי הנגאלת מלוי אחר תהיה ביד הגואל לעולם , ולא תצא ביובל , לפי שלשון גאולת עולם סובל גם הפי' הזה , לכך אמר ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית וגו' , שאין הכוונה במה שאמר גאולת עולם , שיכול לגאול לעולם , אבל השדה הנגאלת תצא ביובל°] · כי בתי וגו' , לא היו להם נחלת שדות וכרמים , אלא ערים לשבת ומגרשיהם , לפיכך הם להם במקום שדות , ויש להם גאולה כשדות , כדי שלא יופקעו נחלתם מהם , מפי' רש"י ז"ל :

Text herunterladen