Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והתנחלתם אתם לבניכם. הַחֲזִיקוּ בָהֶם לְנַחֲלָה לְצֹרֶךְ בְּנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם; וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ הַנְחִילוּם לִבְנֵיכֶם, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב "וְהִנְחַלְתֶּם" אוֹתָם לִבְנֵיכֶם, וְהִתְנַחַלְתֶּם כְּמוֹ וְהִתְחַזַּקְתֶּם:
איש באחיו. לְהָבִיא נָשִׂיא בְעַמָּיו וּמֶלֶךְ בִּמְשָׁרְתָיו שֶׁלֹּא לִרְדּוֹת בְּפָרֶךְ:
Und erwerbet sie für euere 46 Söhne, ergreifet von ihnen Besitz für euere Söhne nach euch; es wäre aber nicht richtig zu erklären, vererbet sie eueren Söhnen; denn dann hätte er schreiben müssen והנחלתם; aber והתחזקתם = והתנחלתם ergreifet von ihnen Besitz. Einer über den anderen, fügt den Fürsten über sein Volk und den König über seine Diener hinzu, daß sie nicht mit Härte herrschen.
והתנחלתם אתם וגו' , זה פירוש והיו לכם לאחוזה , כשדה אחוזה שאדם מנחיל לבניו אחריו , כן ינחילו עבדיהם לבניהם אחריהם , כי יכופו אותם להיות להם לעבדים , וזהו הרדייה , וזה ענין והתנחלתם , שהקונים ישתעבדו בם ויכניעום , להיות גם עבדים לבניהם אחריהם , וזהו שפי' רש"י ז"ל באמרו החזיקו בהם לנחלה לצורך בניכם , ולא יתכן לפרש הנחילו לבניכם , שאם כן היה לו לכתוב והנחלתם אותם לבניכם , והתנחלתם כמו והתחזקתם ויפה פי' , אבל אנקלוס ז"ל תרגם ותחסון יתהון : לרשת אחזה , שיירשום אחריו כאחוזת שדה הבאה מאב לבניו : לעלם בהם תעבדו , לפי הפשט בא לומר שאינו יוצא ביובל , אעפ"י שאמר למעלה ואיש אל משפחתו תשובו (פסוק י') , והעבדים הללו יש להם משפחה בארצכם כאמור בפסוק הקודם לא ישובו אליהן , אלא לעולם בהם תעבודו , ולענין זה הוא לאחוזה הקיימת לעולם , לא שדינה כאחוזה שאין רשאי למכרה לצמיתות , אלא רשאי למוכרו למי שירצה לחלוטין , ורבותינו ז"ל בת"כ , ובגמרא דרשו עליו : ובאחיכם בני ישראל וגו' , אין זה נגד לעולם בהם תעבודו , אלא שיהיה נגאל בשני עבדותו , ושיצא בשש או ביובל , שלא היה צריך לאמר , כי מפורשין הגאולות למעלה בפרשה , וכן האזהרה אל תרדה בם בפרך כבר נאמר למעלה , לכן פי' רש"י ז"ל ובאחיכם וגו' איש באחיו , להביא נשיא בעמו , ומלך במשרתיו שלא לרדותם בפרך , והוא ענין נאה , כמו שהעבדים העברים הנמכרים לנו , אין רשאי לנו לרדות בם כמו בעבדים , כן הדין נוהג בעבדי המלך ומשרתיו , אעפ"י שחייבין לשמוע לנשיאם ולעבוד למלכם , אינו רשאי להחשיבם כעבדים , ולכוף אותם למלאכות קשות , לרדות בם בפרך , אלא יהיו בעיניו כאחים , וינהיגם לאט ולא יכביד עולו עליהם , אבל באחרים מותר לו לרדות , וכמו שמצינו בשלמה שלא שם גם אחד מישראל לחוצב בהר ונושא סבל כי אם הגרים והנותר ממשפחות הכנעני , ויפה מושב על ענין הפרשה כלה :
