Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהֹוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה הֽוּא׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Jedoch ein Erstgeborenes, welches unter den Tieren als Erstgeborenes Gottes ist, hat keiner zu heiligen, sei es Ochse oder Schaf, so ist es Gottes.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Das erstgeborne Stück, welches durch die Erstgeburt dem Ewigen gewidmet ist, kann niemand heiligen, es sei Rind- oder kleines Vieh, so gehört es ohnehin dem Ewigen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Das Erstgeborne jedoch unter dem Vieh, das durch die Erstgeburt HaSchem zufällt, kann niemand weihen; ob Rind oder Schaf, es gehört HaSchem.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דאז ערשטגעבאהרנע שטיק , וועלכעס דורך דיא ערשטגעבורט דעם עוויגען געווידמעט איזט , קאן נימאנד הייליגען , עס זייא רינד אדער קליינעס פֿיה , זא געהערט עס אהנעהין דעם עוויגען ·
Onkelos
בְּרַם בּוּכְרָא דִי יִתְבַּכַּר קֳדָם יְיָ בִּבְעִירָא לָא יַקְדֵשׁ גְבַר יָתֵהּ אִם תּוֹר אִם אִמַר דַיְיָ הוּא
Raschi

לא יקדיש איש אתו. לְשֵׁם קָרְבָּן אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (עי' ערכין כ"ט):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Niemand heilige ihn, zum Zweck eines anderen Opfers, weil er ihm nicht gehört.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 26. אשר יבכר לד׳ ,אך בכור וגו׳, der vermöge seiner Erstgeburt Gottes ist לא יקדיש איש אתו. Man darf ihn zu keinem anderen Opferzweck heiligen, sobald er בכור geworden, d. i. sobald er geboren worden. בכור wird erst ביציאתו מרחם, mit der Geburt קדוש, wie wir bereits zu Schmot 13, 2 bemerkt (siehe daselbst). Vor der Geburt kann ihm daher noch eine andere קדושה erteilt werden (Temura 25a). Ist er aber geboren, so ist er als בכור Gott heilig und für keine andere קדושה bestimmbar. Es geht beim בכור nur noch, wie bei allen anderen הקדש עילוי ,קדשים an, d. h. man kann dem הקדש denjenigen Wert heiligen, den das Opfertier als solches speziell für die בעלים hat, z. B. bei בכור den Wert, den die טובת הנאה, das Verfügungsrecht hat ihn nach seinem Belieben einem verwandten כהן zukommen zu lassen (Temura 32a und Arachin 28b).

Biur von Moses Mendelssohn

אך בכור , לפי הפשט אני אומר בעבור שכל הפרשה הזאת מדברת מהקדשות לבדק הבית , יקראו בלשון הקדש קדש לה' , כמו ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' (פסוק י"ד) , ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה' (פסוק ט"ז) , ועדיין לא נאמר שהבכור קרב למזבח , כי להלן כתוב קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (שמות י"ג ב') , ואפשר שיקדישנו לבדק הבית , לכן אמר בפרשה זו אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה כמו שצויתיך , לא יקדיש איש אותו , כמו בית ושדה אחוזה , כי אם שור אם שה הוא הראוי למזבח , לה' הוא קרבן לה' הוא , ולבד בבכור הוצרך לומר כן , שאילו שאר הקרבנות שהם שקדשום בפיו לעולה למנחה לאשם או לשלמים , כבר אמר למעלה ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' וגו' , אבל בכור שאינו אלא קדוש מרחם , בא ללמדנו שאין קדושתו לבדק הבית , ובמשנה תורה באר כל הבכור אשר יולד לך בבקרך ובצאנך תקדיש לה' אלהיך לא תעבוד בבכור שורך (דברים ט"ו י"ט) , כפי הפשט בא ללמד שיקדישנו בצאתו מרחם להיות בכור ושיקרב על המזבח בקדושת בכור , לא שימתין ויסתמם בו , ואח"כ יקריבנו , אלא לא תעבוד בבכור שורך וגו' , כי תקדישנו מיד בפיך , וכן דעת ר' עקיבא דתניא מניין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש , כן נראה לי , אבל רש"י ז"ל פי' לא יקדיש איש אותו , לשם קרבן אחר לפי שאינו שלו , וכן אמר רשב"ם ז"ל לא יקדיש איש אותו לקרבן אחר , כי הוא עצמו קדוש כבר לקרבן בכור , וזהו כדעת ר' ישמעאל בברייתא שאמר כתוב א' אומר לא תקדיש וכתוב א' אומר תקדיש , הא כיצד אמור מעתה מקדישו אתה הקדש עלוי ואי אתה מקדישו הקדש מזבח , ואין הדרשא כנגד פשט הכתוב , שגם מסברא שוה הבכור לכל הקרבנות , שאי אפשר לשנותן מקרבן לקרבן , ורמב"ן ז"ל כתב על דברי רש"י ז"ל והנכון שיאמר אין צורך להקדיש אותו , כי אם הוא שור או שה לה' הוא מעצמו , והנה הוא כמו גלילות , ובמשנה תורה שאמר תקדיש לה' אלהיך , ענינו שיהא קדש ותנהוג בו קדושה , ולא ידעתי מאין הפשיטות הזה שאין צורך להקדיש אותו , אם רבותינו אמרו שמצוה להקדישו , וכן משמע מלשון קדש לי כל בכור , גם דבריו בפשטי הכתובים הללו אינן מתוקנים : יבכר לה' , אשר יולד ראשון שהוא לה' , כמו שפירש להלן קדש לי כל בכור פטר כל רחם וגו' , ומלת יבכר מבנין פועל , ומן הפעל מצאנו לחדשיו יבכר (יחזקאל מ"ז י"ב) , יוציא בכורי פרותיו , וכן יבכר שנולד ראשון , ואמרו רבותינו ז"ל שבא ללמד שאינו בכור עד אשר יבכר , כשבכר יצא מרחם אמו , אבל קודם שיצא מרחם יכול להקדיש העובר אם זכר יהיה לעולה או לשלמים שנדר להביא , מכאן אמרו מעריכין על הבכור להפקיעו מכהן לשלם בו חובתו :

Text herunterladen