Tamid 31 תמיד

Traktat: Blatt: Ansicht:

Tamid 31a

1
לֹא הָיָה שׁוֹבֵר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְקוּבוֹ וְתוֹלֶה בּוֹ.
ii ER BRACH DEN FUSS1 NICHT, SONDERN MACHTE AM KNIEGELENKE EIN LOCH UND HÄNGTE ES DARAN2 AUF
  1. 1 Um ihn durch den anderen, der durchlocht wird, zu ziehen, sodaß das geschlachtete Tier an einen Haken aufgehängt werden kann, wie die Schlächter sonst zu verfahren pflegen.
  2. 2 Jeden Hinterfuß an einen besonderen Haken, sodaß nach dem Abtrennen des einen Fußes der Rumpf hängen blieb.
2
הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ. חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן. מֵרַק אֶת הַהֶפְשֵׁט, קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ.
DANN ZOG ER DIE HAUT NACH UNTEN AB BIS ER AN DIE BRUST KAM. WAR ER AN DIE BRUST GEKOMMEN, SO SCHNITT ER DEN KOPF AB UND GAB IHN DEM, DEM ER ZUGEFALLEN WAR, SCHNITT DIE UNTERSCHENKEL AB UND GAB SIE DEM, DEM SIE ZUGEFALLEN WAREN, BEENDETE DAS ENTHÄUTEN RISS DAS HERZ AUF UND LIESS DAS BLUT HERAUSFLIESSEN,
3
חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן. עָלָה לָרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וּשְׁתֵּי בֵּיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כּוּלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו.
SCHNITT DIE VORDERFÜSSE AB UND GAB SIE DEM, DEM SIE ZUGEFALLEN WAREN. DANN NACH OBEN ZUM RECHTEN HINTERFUSSE SCHNITT IHN AB UND GAB IHN DEM, DEM ER ZUGEFALLEN WAR SAMT DEN BEIDEN HODEN. HIERAUF RISS ER ES GANZ AUF, SODASS ALLES VOR IHM FREIGELEGT WAR,
4
נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָה. נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִים וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן לַהֲדִיחָן. וְהַכָּרֵס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַמְדִיחִין, וּמְדִיחִין אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ. וְהַקְּרָבַיִים מְדִיחִין אוֹתָן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמִעוּטָן, עַל שׁוּלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים.
NAHM DEN SCHMER UND LEGTE IHN OBEN AUF DIE SCHLACHTSTELLE AM KOPFE, NAHM DAS GEWEIDE UND GAB ES DEM, DEM ES ZUGEFALLEN WAR, ES ABZUSPÜLEN. DEN PANSEN3 SPÜLTE MAN IM SPÜLRAUME AB, UND ZWAR SPÜLTE MAN IHN SO LANGE, WIE NÖTIG WAR; DIE DÄRME SPÜLTE MAN MINDESTENS DREIMAL AUS, AUF DEN MARMORTISCHEN, DIE ZWISCHEN DEN SÄULEN [STANDEN].
  1. 3 Vgl. Bd. X S. 122 Anm. 3.
5
נָטַל אֶת הַסַּכִּין, וְהִפְרִישׁ אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מִמְּקוֹמָהּ. נוֹקֵב אֶת הֶחָזֶה וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ.
iii SODANN NAHM ER DAS MESSER UND TRENNTE DIE LUNGE VON DER LEBER UND DEN LEBERLAPPEN VON DER LEBER, RÜHRTE IHN ABER NICHT VON DER STELLE, UND NAHM DIE BRUST UND GAB SIE DEM, DEM SIE ZUGEFALLEN WAR.
6
עָלָה לַדּוֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה, וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי צְלָעוֹת דַּקּוֹת. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ.
DANN NACH OBEN ZUR RECHTEN FLANKE, SCHNITT NACH UNTEN BIS AN DAS RÜCKGRAT, OHNE JEDOCH DAS RÜCKGRAT ZU BERÜHREN, UND ALS ER AN DIE BEIDEN DÜNNEN RIPPEN KAM, SCHNITT ER SIE AB UND GAB SIE DEM, DEM SIE ZUGEFALLEN WAREN, SAMT DER DARAN HÄNGENDEN LEBER.
7
בָּא לוֹ לַגֵּרָה, הִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, הַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִם בָּהּ.
DANN KAM ER ZUM HALSSTÜCKE, LIESS DARAN ZWEI RIPPEN AN DER EINEN SEITE UND ZWEI RIPPEN AN DER ANDEREN SEITE, SCHNITT ES AB UND GAB ES DEM, DEM ES ZUGEFALLEN WAR, SAMT LUFTRÖHRE, HERZ UND LUNGE, DIE DARAN HÄNGEN BLIEBEN.
8
בָּא לוֹ לַדּוֹפֶן הַשְּׂמָאלִית, הִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת דַּקּוֹת מִלְמַעְלָן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת דַּקּוֹת מִלְּמַטָּן. כָּךְ הָיָה מַנִּיחַ בַּחֲבֵירְתָּהּ. נִמְצָא מַנִּיחַ שְׁתַּיִם מִלְמַעְלָן, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן.
DANN KAM ER ZUR LINKEN FLANKE, LIESS DARAN ZWEI DÜNNE RIPPEN OBEN UND ZWEI DÜNNE RIPPEN UNTEN, WIE ER SOLCHE AUCH AN DER ANDEREN ZURÜCKGELASSEN HATTE, SODASS JE ZWEI OBEN UND JE ZWEI UNTEN DARAN BLIEBEN,
9
חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְּחוֹל תָּלוּי בָּהּ. וְהִיא הָיְתָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין גְּדוֹלָה, שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ. בָּא לוֹ לָעוֹקֶץ, חֲתָכוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ, הָאַלְיָה וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת עִמּוֹ. נָטַל אֶת הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ. נִמְצְאוּ כּוּלָּן עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה וְהָאֵבָרִים בְּיָדָם.
SCHNITT SIE AB, UND GAB SIE DEM, DEM SIE ZUGEFALLEN WAREN, UND RÜCKGRAT UND MILZ, DIE DARAN HÄNGEN BLIEBEN. DIESE WAR DIE GRÖSSERE, JEDOCH NANNTE MAN DIE RECHTE DIE GRÖSSERE, WEIL DARAN DIE LEBER HING. SODANN KAM ER ZUM STEISSE, SCHNITT IHN AB UND GAB IHN DEM, DEM ER ZUGEFALLEN WAR, UND DAMIT AUCH DEN FETTSCHWANZ, DEN LEBERLAPPEN UND DIE BEIDEN NIEREN. ENDLICH SCHNITT ER DEN LINKEN FUSS AB UND GAB IHN DEM, DEM ER ZUGEFALLEN WAR. SO STANDEN SIE ALLE IN DER REIHE MIT DEN OPFERGLIEDERN IN DEN HÄNDEN.

Tamid 31b

1
הָרִאשׁוֹן בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל. הָרֹאשׁ בִּימִינוֹ, וְחוֹטְמוֹ כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, קַרְנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, בֵּית שְׁחִיטָתוֹ מִלְמַעְלָן, וְהַפֶּדֶר נָתוּן עָלֶיהָ. הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשֵּׁנִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ.
DER ERSTE MIT DEM KOPFE UND EINEM HINTERFUSSE, DEN KOPF IN DER RECHTEN, DIE SCHNAUZE GEGEN DEN ARM, DIE HÖRNER ZWISCHEN DEN FINGERN UND DIE SCHLACHTSTELLE MIT DEM SCHMERE DARAUF NACH OBEN, UND DEN RECHTEN HINTERFUSS IN DER LINKEN, MIT DER HAUTSTELLE NACH AUSSEN. DER ZWEITE MIT DEN BEIDEN VORDERFÜSSEN, DEN RECHTEN IN DER RECHTEN UND DEN LINKEN IN DER LINKEN, MIT DER HAUTSEITE NACH AUSSEN.
2
הַשְּׁלִישִׁי בָּעוֹקֶץ וּבָרֶגֶל. הָעוֹקֶץ בִּימִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדוּלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת עִמּוֹ. הָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הָרְבִיעִי בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה. הֶחָזֶה בִּימִינוֹ, וְהַגֵּרָה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְצַלְעוֹתָיו בֵּין שְׁנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. הַחֲמִישִׁי בִּשְׁתֵּי דְּפָנוֹת, שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשִּׁשִּׁי, קְרָבַיִם הַנְּתוּנִים בְּבָזָךְ, וּכְרָעַיִם עַל גַּבֵּיהֶן מִלְמַעְלָה.
DER DRITTE MIT DEM STEISSE UND EINEM HINTERFUSSE, DEN STEISS IN DER RECHTEN, DER FETTSCHWANZ ZWISCHEN DEN FINGERN BAMMELND UND DER LEBERLAPPEN UND DIE BEIDEN NIEREN DARAN, UND DEN LINKEN HINTERFUSS IN DER LINKEN, MIT DER HAUTSEITE NACH AUSSEN. DER VIERTE MIT DER BRUST UND DEM HALSSTÜCKE, DIE BRUST IN DER RECHTEN UND DAS HALSSTÜCK IN DER LINKEN, DIE RIPPEN ZWISCHEN ZWEI FINGERN. DER FÜNFTE MIT DEN BEIDEN FLANKEN, DIE RECHTE IN DER RECHTEN UND DIE LINKE IN DER LINKEN, MIT DER HAUTSEITE NACH AUSSEN. DER SECHSTE MIT DEM GEWEIDE IN EINER SCHALE, UND OBEN DIE UNTERSCHENKEL.
3
הַשְּׁבִיעִי בַּסּוֹלֶת, הַשְּׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים, הַתְּשִׁיעִי בַּיַּיִן. הָלְכוּ וּנְתָנוּם מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בְּמַעֲרָבוֹ, וּמְלָחוּם, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶן לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע:
DER SIEBENTE MIT DEM MEHL4, DER ACHTE MIT DEM PFANNENOPFER UND DER NEUNTE MIT DEM WEINE. HIERAUF GINGEN SIE UND LEGTEN SIE AUF DIE UNTERE HÄLFTE DER RAMPE, AUF DER WESTSEITE, UND SALZTEN SIE, STIEGEN HINUNTER UND BEGABEN SICH IN DIE QUADERHALLE, UM DAS ŠEMA͑ ZU LESEN.
  1. 4 Zum tägl. Speisopfer.
4
גְּמָ׳ תָּנָא: יָד וָרֶגֶל, כַּעֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם:
GEMARA. Es wird gelehrt: Den Vorderfuß mit dem Hinterfuße5, wie beim Binden Jiçḥaqs, des Sohnes Abrahams.
  1. 5 Zusammenbinden; dies ist unter עקד in unserer Mišna zu verstehen.
5
לֹא הָיוּ כּוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה: מַאי טַעְמָא? רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן קָדָשִׁים, וְחַד אָמַר: מִשּׁוּם דִּמְהַלֵּךְ בְּחוּקֵּי הָעַמִּים.
MAN BAND DAS LAMM NICHT. Aus welchem Grunde? R. Hona und R. Ḥisda [erklärten es]; einer erklärte, wegen der Entwürdigung des Heiligen, und einer erklärte, weil dies ein Brauch der Minäer ist. –
6
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּכַפְתֵיהּ בְּשִׁירָאֵי, אִי נַמִי בְּהוּצָא דְּדַהֲבָא.
Welchen Unterschied gibt es zwischen ihnen? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen in dem Falle, wenn man es mit einer Seidenschnur oder mit einer goldenen Fessel bindet6.
  1. 6 So daß Entwürdigung nicht zu berücksichtigen ist.
7
תְּנַן הָתָם: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שׁוּלְחָנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ: שְׁמוֹנָה שֶׁל שַׁיִשׁ בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִים, שֶׁעֲלֵיהֶם מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִם.
Dort haben wir gelernt: Dreizehn Tische waren im Tempel; acht aus Marmor im Schlachtraume, auf denen man das Geweide spülte;
8
שְׁנַיִם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל כֶּבֶשׁ, אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף. עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִין אֶת הָאֵבָרִים, וְעַל שֶׁל כֶּסֶף כְּלֵי שָׁרֵת.
zwei auf der Westseite der Rampe, einer aus Marmor und einer aus Silber, auf den marmornen legte man die Opferglieder und auf den silbernen die Dienstgeräte;
9
וּבָאוּלָם שְׁנַיִם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתְנִין לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ, וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ,
zwei in der Vorhalle, innen an der Tür des Hauses, einer aus Silber und einer aus Gold, auf den silbernen setzte man das Schaubrot ab beim Hineingehen und auf den goldenen beim Herauskommen7,
  1. 7 Während der Weihrauch aufgeräuchert wurde. Das Schaubrot wurde jede Woche gewechselt, das frische hineingebracht u. das alte herausgebracht; cf. Men. Fol. 99b.
10
שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד.
denn beim Heiligen hat es aufsteigend zu erfolgen und nicht absteigend; und einer aus Gold innerhalb, auf dem das Schaubrot dauernd lag. –
11
מִכְּדֵי אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת, אַמַּאי עָבְדִי דְּשַׁיִשׁ? נֶיעְבְּדוּ דְּכֶסֶף! נֶיעְבְּדוּ דְּזָהָב! אֲמַר רַב חִינָּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַסִּי, וְרַבִּי אַסִּי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ:
Merke, wo Reichtum, gibt es ja keine Ärmlichkeit, weshalb machte man jene aus Marmor, sollte man sie doch aus Silber machen, sollte man sie doch aus Gold machen!? R. Ḥenana erwiderte im Namen R. Asis, und R. Asi im Namen des R. Šemuél b. Jiçḥaq: Weil es wärmt.
12
שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית: מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אֲמַר רַב חִסְדָּא, דַּאֲמַר קְרָא (במדבר כח, ג) שְׁנַיִם לַיּוֹם, כְּנֶגֶד הַיּוֹם.
DAS DES MORGENS &C. WURDE AN DER NORDÖSTLICHEN ECKE GESCHLACHTET. Woher dies? R. Ḥisda erwiderte: Die Schrift sagt:8 zwei am Tage, gegenüber dem Tage9.
  1. 8 Num. 28,3.
  2. 9 In der nordwestlichen Richtung.
13
תַּנְיָא נַמִי הָכִי: שְׁנַיִם לַיּוֹם, כְּנֶגֶד הַיּוֹם. אַתָּה אוֹמֵר נֶגֶד הַיּוֹם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבַת הַיּוֹם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר כח, ד) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, הֲרֵי חוֹבַת הַיּוֹם אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים שְׁנַיִם לַיּוֹם? נֶגֶד הַיּוֹם.
Desgleichen wird gelehrt: Zwei am Tage, gegenüber dem Tage, vielleicht ist dem nicht so, sondern eine Pflicht des Tages!? Wenn es heißt:10das eine Lamm sollst du morgens herrichten und das andere Lamm sollst du gegen Abend herrichten, so wird ja schon von der Tagespflicht gesprochen, und wenn es noch heißt: zwei am Tage, so heißt dies gegenüber dem Tage.
  1. 10 Num. 28,4.
14
הָא כֵּיצַד? תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה:
Auf welche Weise? Das beständige Opfer des Morgens wurde an der nordwestlichen Ecke am zweiten Ringe geschlachtet und das des Abends wurde an der nordöstlichen Ecke am zweiten Ringe geschlachtet.
15
עֲשָׂרָה דְּבָרִים שָׁאַל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן אֶת זִקְנֵי הַנֶּגֶב. אָמַר לָהֶן:
Zehn Dinge fragte Alexander der Mazedonier die Ältesten des Südens11. Er sprach zu ihnen:
  1. 11 Die Lehrer od. Weisen des Südens werden im T. oft genannt (cf. Er. Fol. 65b, Pes. Fol. 70b, Jab. Fol. 45a, Zeb. Fol. 22b, Hul. Fol. 132b), jed. stets דרום sodaß es von den meisten als Ortsname bezeichnet wird.