Der Text von Kabbalat Schabbat und des Maariwgebets (Abendgebets) für den Schabbat in deutscher Sprache in der Übersetzung von Rabbiner Selig Bamberger, nach dem Siddur Sefat Emet. Dieser Nussach folgt der deutschen Tradition. Knappe Angaben zu Wiederholungen im Siddur, wurden hier ausformuliert. Der hebräische Text wurde, gegenüber dem ursprünglichen Siddur Sefat Emet, korrigiert.
Inhalt
Kabbalat Schabbat
Nach dem Minchagebet werden beim Beginn des Schabbats folgende Psalmen gebetet:
(Psalm 95.)
לְכוּ נְרַֽנֲנָה לַֽיְיָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃
נְקַדְּֿמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לֽוֹ׃
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְֿרֵי־אָרֶץ וְתֽוֹעֲפוֹת הָרִים לֽוֹ׃
אֲשֶׁר־לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃
בֹּאוּ נִשְׁתַּֽחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְֿכָה לִֽפְנֵי־יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃
כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַֽאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָֽעוּ׃
אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּֽר׃
אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבֽוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָֽעֳלִֽי׃
אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָֽאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָֽדְֿעוּ דְרָכָֽי׃
אֲשֶֽׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנֽוּחָתִֽי׃
Kommt, lasst uns dem Ewigen jubeln, jauchzen dem Fels unseres Heils. Lasst uns vor ihm mit Dank erscheinen, mit Liedern wollen wir ihm jauchzen. Denn ein großer Gott ist der Ewige, ein großer König über alle Mächtigen. In seiner Hand sind der Erde Gründe, der Berge Höhe gehöret ihm. Ihm gehört das Meer, er hat es erschaffen, das Trockene haben seine Hände gebildet. Kommt, dass wir uns bücken und verneigen, niederknien vor dem Ewigen, unserem Schöpfer. Er ist unser Gott, wir sind das Volk seiner Weide, die Herde seiner Hand noch heute, wenn ihr auf seine Stimme höret. Verhärtet euer Herz nicht wie in Meriba, wie am Tage von Massa in der Wüste. Als eure Väter mich versuchten, mich prüften, obschon sie mein Wirken geschaut halten. Vierzig Jahre zürnte ich dem Geschlecht und sprach, sie sind ein Volk irrenden Herzens, und sie haben meine Wege nicht erkannt. Dass ich in meinem Zorne schwur, sie sollen nicht zu meiner Ruhestätte kommen.
(Psalm 96.)
שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַֽיְיָ כָּל־הָאָֽרֶץ׃
שִׁירוּ לַיְיָ בָּֽרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּֿׂרוּ מִיּֽוֹם־לְיוֹם יְשֽׁוּעָתֽוֹ׃
סַפְּֿרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל־הָֽעַמִּים נִפְלְֿאוֹתָֽיו׃
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
כִּי כָּל־אֱלֹהֵי הָֽעַמִּים אֱלִילִים וַֽיְיָ שָׁמַיִם עָשָֽׂה׃
הוֹד־וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשֽׁוֹ׃
הָבוּ לַיְיָ מִשְׁפְּֿחוֹת עַמִּים הָבוּ לַֽיְיָ כָּבוֹד וָעֹֽז׃
הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃
הִשְׁתַּֽחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל־הָאָֽרֶץ׃
אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵֽישָׁרִֽים׃
יִשְׂמְֿחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאֽוֹ׃
יַֽעֲלֹז שָׂדַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ אָז יְרַֽנֲנוּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר׃
לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּֽאֱמֽוּנָתֽוֹ׃
Singet dem Ewigen ein neues Lied, singet dem Ewigen, ganze Erde. Singet dem Ewigen, lobt seinen Namen, erzählet von Tag zu Tag seine Hilfe. Verkündet unter den Völkern seine Ehre, unter allen Nationen seine Wundertaten. Denn groß ist der Ewige und sehr gerühmt, furchtbar ist er über allen Mächtigen. Alle Götter der Völker sind nichtig, — der Ewige hat den Himmel erschaffen. Glanz und. Pracht sind vor ihrn, Macht und Herrlichkeit in seinem Heiligtum. Bringet dar dem Ewigen. Familien der Nationen, bringet dar dem Ewigen Ehre und Anerkennung seiner Macht. Bringet dar dem Ewigen seines Namens Ehre, erhebet Gaben und kommet in seine Höfe. Bücket euch vor dem Ewigen in heiligem Schmuck, zittert vor ihm, ganze Erde. Sprechet unter den Völkern, der Ewige regiert, darum steht fest die Welt J und wanket nicht, er richtet Nationen in Geradheit. Die Himmel freuen sich, die Erde jubelt, das Meer erbraust, und j was es füllt. Es jauchzt das Feld und alles, was auf ihm, da lobsinget alle Bäume des Waldes. Vor dem Ewigen, der da kommt, der da kommt, die Erde zu richten, er richtet die Welt mit Gerechtigkeit, die Nationen mit seiner Treue.
(Psalm 97.)
יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְֿחוּ אִיִּים רַבִּֽים׃
עָנָן וַֽעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֽוֹ׃
אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָֽיו׃
הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָֽאֲתָה וַתָּחֵל הָאָֽרֶץ׃
הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃
הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל־הָֽעַמִּים כְּבוֹדֽוֹ׃
יֵבֹשׁוּ כָּל־עֹבְֿדֵי פֶסֶל הַמִּֽתְהַֽלֲלִים בָּֽאֱלִילִים הִשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃
שָׁמְֿעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃
כִּֽי־אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל־כָּל־הָאָרֶץ מְאֹד נַֽעֲלֵיתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵֽם׃
אוֹר־זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָֽה׃
שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּֽיְיָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשֽׁוֹ׃
Der Ewige regiert, es juble die Erde, es freue sich der Eilande Menge. Wolke und Dunkel sind rings um ihn, Gerechtigkeit und Recht die Stützen seines Thrones. Feuer zieht her vor ihm. loht rings um seine Feinde. Seine Blitze erleuchten die Welt, die Erde schaut es und erbebt. Die Berge zergehen wie Wachs vor dem Ewigen, vor dem Herrn der ganzen Erde. Die Himmel erzählen seine Gerechtigkeit, alle Völker schauen seine Ehre. Beschämt sind alle, die behauene Bilder verfertigten. die sich mit Götzen rühmten, vor ihm bücken sich alle Mächtigen. Zion vernimmt es und freut sich, es jubeln Jehudas Töchter (Städte) ob deiner Urteilssprüche. Ewiger. Denn du. Ewiger, bist der Höchste über die ganze Erde, hoch erhaben über allen Mächtigen. Die ihr den Ewigen liebet, hasset das Böse, er hütet die Seelen seiner Frommen, rettet sie aus der Hand der Frevler. Licht ist gesät in den Frommen. Freude in diejenigen, die geraden Herzens. Freuet euch, ihr Frommen, im Ewigen und danket, wenn ihr seiner Heiligkeit gedenket.
(Psalm 98.)
מִזְמוֹר שִׁירוּ לַֽיְיָ שִׁיר חָדָשׁ כִּֽי־נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִֽׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשֽׁוֹ׃
הוֹדִיעַ יְיָ יְשֽׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתֽוֹ׃
זָכַר חַסְדּוֹ וֶֽאֱמֽוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵֽינוּ׃
הָרִיעוּ לַיְיָ כָּל־הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַֽנֲנוּ וְזַמֵּֽרוּ׃
זַמְּֿרוּ לַיְיָ בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָֽה׃
בַּֽחֲצֹֽצְֿרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְישְֿׁבֵי בָֽהּ׃
נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ־כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּֽנוּ׃
לִֽפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵֽישָׁרִֽים׃
Lobsinget dem Ewigen ein neues Lied, denn Wunderbares hat er vollbracht, seine Rechte wirkte für ihn und sein heiliger Arm. Der Ewige hat seine Hilfe kundgetan, vor den Augen der Völker seine Liebe offenbart. Er gedachte dem Haus Israel seiner Gnade und seiner Treue, alle Enden der Erde schauten die Hilfe unseres Gottes. Jauchzet dem Ewigen, ganze Erde, hebet an. jubelt und singet. Singet dem Ewigen mit der Harfe, mit der Harfe und Gesangesschall. Mit Trompeten und Schofarton jauchzet vor dem König, dem Ewigen. Das Meer erbrause und was es füllt, die Welt und ihre Bewohner. Mögen die Ströme in die Hand schlagen, insgesamt lobfingen die Berge vor dem Ewigen, denn er kommt die Erde zu richten, er richtet die Welt mit Gerechtigkeit und die Nationen mit Geradheit.
(Psalm 99.)
יְיָ מָלָךְ יִרְגְּֿזוּ עַמִּים ישֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָֽרֶץ׃
יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃
יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הֽוּא׃
וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵּֽישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַֽעֲקֹב אַתָּה עָשִֽׂיתָ׃
רֽוֹמֲמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִֽשְׁתַּֽחֲווּ לַֽהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הֽוּא׃
משֶׁה וְאַֽהֲרֹן בְּכֹֽהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹֽרְֿאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל־יְיָ וְהוּא יַֽעֲנֵֽם׃
בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָֽׁמְֿרוּ עֵֽדֹתָיו וְחֹק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃
יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵֽׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל־עֲלִֽילוֹתָֽם׃
רֽוֹמֲמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִֽשְׁתַּֽחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּֽי־קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃
Der Ewige regiert, die Nationen zittern, vor ihm, der über den Cherubim thront, wankt die Erde. Der Ewige ist groß in Zion, erhaben ist er über allen Nationen. Sie danken deinem Namen, der da groß und furchtbar, heilig ist. Die Macht ist des Königs, der das Recht liebt, du hast Geradheit gegründet, Recht und Liebe hast du in Jakob vollzogen. Preiset den Ewigen, unseren Gott, und bücket euch zum Schemel seiner Füße, er ist heilig. Mosche und Aaron unter seinen Priestern, Schemuel unter denen, die seinen Namen anrufen, sie riesen zum Ewigen, und er erhörte sie. In der Wolkensäule sprach er zu ihnen, sie hüteten seine Zeugnisse und das Gesetz, das er ihnen gegeben. Ewiger, unser Gott, du hast sie erhört, ein verzeihender Gott warst du um ihretwillen, auch ahndetest du ihre Werke. Preiset den Ewigen, unseren Gott, und bücket euch zu seinem heiligen Berge, denn heilig ist der Ewige, unser Gott.
(Psalm 29.)
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיְיָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַֽיְיָ כָּבוֹד וָעֹֽז׃
הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּֽחֲווּ לַֽיְיָ בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃
קוֹל יְיָ עַל־הַמָּיִם אֵֽל־הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל־מַיִם רַבִּֽים׃
קֽוֹל־יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּֽהָדָֽר׃
קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת־אַרְזֵי הַלְּֿבָנֽוֹן׃
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃
קֽוֹל־יְיָ חֹצֵב לַֽהֲבוֹת אֵֽשׁ׃
קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵֽשׁ׃
קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּֽחֱשׂף יְעָרוֹת וּבְהֵֽיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבֽוֹד׃
יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָֽם׃
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
Psalm von David. Gebet dem Ewigen, Söhne der Mächtigen, gebet dem Ewigen Ehre und Huldigung. Gebet dem Ewigen die Ehre seines Namens, bücket euch vor dem Ewigen in heiligem Schmucke. Die Stimme des Ewigen ist über den Wassern, der Gott der Ehre, der Ewige lässt den Donner erdröhnen über mächtigen Wassern. Die Stimme des Ewigen ist voll Kraft, die Stimme des Ewigen voll Schönheit. Die Stimme des Ewigen zerbricht Zedern, der Ewige zerbricht die Zedern des Lebanon. Lässt sie hüpfen gleich einem Kalb, Lebanon und Sirjon gleich jungem Reem. Die Stimme des Ewigen spaltet des Feuers Flammen. Die Stimme des Ewigen macht die Wüste erbeben, der Ewige macht die Wüste Kadesch erbeben. Die Stimme des Ewigen macht Hirschkühnen kreißen und entblättert Wälder. In seinem Heiligtum aber spricht alles Hoheit. Der Ewige thronte über der Sintflut, der Ewige thront als König in Ewigkeit. Der Ewige gibt Kraft feinem Volke, der Ewige segnet sein Volk mit Frieden.
Schabbatlied.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
לְכָה Auf, mein Freund, der Braut entgegen, Königin Schabbat wollen wir empfangen!
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָֽנוּ אֵל הַמְֿיֻחָד
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶֽרֶת וְלִתְהִלָּה:
»Hüte und gedenke (des Schabbates)« in einem Worte ließ (am Schabbat) der einzige Gott uns vernehmen, einzig ist der Ewige und sein Name einzig, zur Ehre und Herrlichkeit und zum Ruhm.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְֿכָה
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּֿרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּֽדֶם נְסוּכָה
סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה:
Der Königin Schabbat lasst uns entgegengehen, sie ist des Segens Spenderin, von Anbeginn in der Vorzeit ward sie gekrönt, des Schöpfungswerkes Abschluss, im Plane das Erste.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
מִקְדַּשׁ מֶֽלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קֽוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶֽׁבֶת בְּעֵֽמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמוֹל עָלַֽיִךְ חֶמְלָה:
Heiligtum des Königs, Residenzstadt, auf, erhebe dich aus der Zerstörung, du hast lang geweilt im Tale des Weinens, er erbarmt sich über dich in Liebe.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
הִתְנַעֲרִי־מֵעָפָר קֽוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ:
Schüttle ab den Staub, erhebe dich, zieh deine Prachtgewänder an, mein Volk, durch Jischais Sohn, den aus Bet Lechem, naht meiner Seele der Erlöser.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
הִתְעוֹרֲרִי הִתְעוֹרֲרִי
כִּי בָא אוֹרֵךְ קֽוּמִי אֽוֹרִי
עֽוּרִי עֽוּרִי שִׁיר דַבֵּֽרִי
כְּבוֹד יְיָ עָלַֽיִךְ נִגְלָה:
Erwache, erwache, dein Licht geht auf; auf, leuchte, erwache, erwache, stimme Lobgesang an. die Herrlichkeit des Ewigen wird über dir offenbar.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
לֹא תֵבֽוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְֿמִי
מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְֿתָה עִיר עַל תִּלָּהּ:
Du wirst nicht beschämt sein, nicht erröten, was beugst du dich, was klagest du, bei dir werden meines Volkes Arme sich bergen, und die Stadt wird erbaut auf ihrer Trümmerstätte.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָֽיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּֿעָֽיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַֽיִךְ אֱלֹהָֽיִךְ
כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה:
Zur Beute werden deine Plünderer, und weichen müssen, die dich verheert, es freut sich über dich dein Gott, wie sich der Bräutigam freut über die Braut.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֽוֹצִי
וְאֶת יְיָ תַּעֲרִֽיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְׂמְֿחָה וְנָגִֽילָה:
Nach Süd und Nord wirst du dich ausbreiten und den Ewigen rühmen durch den Mann, den Sohn des Perez (den Gesalbten), dass wir uns freuen und jubeln.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
בּֽוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻּלָּה
בּֽוֹאִי כַלָּה בּֽוֹאִי כַלָּה:
Kehre ein in Frieden, Krone des Mannes, ja in Freude und Frohlocken, bei des auserwählten Volkes Treuen, kehre ein, Braut, kehre ein, Braut!
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּֿלָה:
(Psalm 92.)
מִזְמוֹרשִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּֽת׃
טוֹב לְהֹדוֹת לַֽיְיָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיֽוֹן׃
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶֽאֱמוּנָֽתְֿךָ בַּלֵּילֽוֹת׃
עֲלֵי עָשׂוֹר וַֽעֲלֵי־נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּֽוֹר׃
כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָֽעֳלֶךָ בְּמַֽעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּֽן׃
מַה־גָּֽדְֿלוּ מַֽעֲשֶׂיךָ יְיָ מְאֹד עָֽמְֿקוּ מַחְשְֿׁבֹתֶֽיךָ׃
אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹֽא־יָבִין אֶת־זֹֽאת׃
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּֽׁמְֿדָם עֲדֵי־עַֽד׃
וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃
כִּי הִנֵּה אֹֽיְֿבֶיךָ יְיָ כִּֽי־ֹהִנֵּה אֹֽיְֿבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּֽרְֿדוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃
וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַֽעֲנָֽן׃
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָֽי׃
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּֿבָנוֹן יִשְׂגֶּֽה׃
שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִֽיחוּ׃
עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַֽעֲנַנִּים יִהְיֽוּ׃
לְהַגִּיד כִּי־יָשָׁר יְיָ צוּרִי וְלֹֽא־עַוְלָתָה בּֽוֹ׃
Psalmlied für den Schabbattag. Schön ist es, dem Ewigen zu danken und deinem Namen zu lobsingen, Höchster. Am Morgen deine Gnade zu verkünden und deine Treue in den Nächten. Auf dem Zehnsait und auf der Harfe, auf Higajon mit der Zither. Denn du hast mich erfreut, Ewiger, durch dein Werk, über dein Händewerk jauchze ich. Wie groß sind deine Werke, Ewiger, gar tief sind deine Gedanken. Ein törichter Mann erkennt es nicht, ein Unvernünftiger begreift dies nicht. Wenn Frevler sprießen gleich Gras und alle Übeltäter blühen — auf dass sie vertilgt werden in Ewigkeit. Du aber bist erhaben in Ewigkeit, Ewiger. Denn siehe, deine Feinde, Ewiger, denn siehe, deine Feinde gehen zugrunde, es werden zerstreut alle Übeltäter. Doch du erhöhst wie des Reem mein Horn, ich bin getränkt mit frischem Öle. Es schaut mein Auge herab, auf die mir auflauern, die verderblich gegen mich aufstehen, (ihren Untergang) vernehmen meine Ohren. Der Gerechte blüht gleich der Palme, gleich der Zeder auf dem Lebanon ragt er empor. Die gepflanzt sind im Haufe Gottes, in den Höfen unseres Gottes blühen sie. Sie sprossen noch im Alter, sind markig und belaubt. Um zu verkünden, dass gerade ist der Ewige; er ist mein Hort, und kein Fehl ist an ihm!
(Psalm 93.)
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּֽוֹט׃
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃
נָֽשְֿׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ נָֽשְֿׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָֽם׃
מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּֿרֵי־יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃
עֵֽדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵֽיתְֿךָ נָֽאֲוָה־קֹּדֶשׁ יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִֽים׃
Der Ewige regiert, Hoheit hat angelegt, angelegt der Ewige, sich mit Macht umgürtet, darum steht fest das All und wanket nicht. Festgegründet ist dein Thron von je, seit Ewigkeit bist du. Es erheben Ströme, Ewiger, es erheben Ströme ihre Stimme, es erheben Ströme ihr Getöse. Mehr als die Stimmen großer Gewässer sind mächtig die Wogen des Meeres, doch mächtig in der Höhe ist der Ewige. Deine Zeugnisse sind sehr bewährt, deinem Haus gebühret Heiligkeit, Ewiger, für die Länge der Tage.
Kaddisch der Trauernden.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְֿמָא דִּבְרָא כִרְעוּתֵהּ
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב׃ וְאִמְרוּ אָמֵן׃
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְֿמֵי עָלְֿמַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא
בְּרִיךְ הוּא׃
לְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּֿחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא׃ וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל׃ וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָּׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל׃ וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
יִתְגַּדַּל Erhoben und geheiligt werde sein großer Name in der Welt, die er nach seinem Willen erschaffen, und sein Reich erstehe in euren: Leben und in euren Tagen und dem Leben des ganzen Hauses Israel schnell und in naher Zeit, sprechet: Amen!
Sein großer Name sei gepriesen in Ewigkeit und Ewigkeit der Ewigkeiten!
Gepriesen sei und gerühmt und verherrlicht und erhoben und erhöht und gefeiert und hocherhoben und gepriesen der Name des Heiligen, gelobt sei er, hoch über jedem Lob und Gesang, Verherrlichung und Trostverheißung, die je in der Welt gesprochen wurde, sprechet: Amen
Fülle des Friedens und Leben möge vom Himmel herab uns und ganz Israel zuteil werden, sprechet: Amen!
Der Frieden stiftet in seinen Himmelshöhen, stifte Frieden unter uns und ganz Israel, sprechet: Amen!
Abendgebet für den Schabbat
Barechu
Der Vorbeter:
בָּרֲכוּ אֶת יְיָ הַמְֿבֹרָךְ:
Indessen betet die Gemeinde leise:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּֿלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים: סֹלּוּ לָֽרֹכֵב בָּֽעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָֽיו׃ וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל־כָּל־בְּרָכָה וּתְהִלָּה: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֺד מַלְכוּתוֺ לְעוֺלָם וָעֶד׃ יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵֽעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃
Gelobt sei der Name der Herrlichkeit seines Reiches immer und ewig. Der Name des Ewigen sei gepriesen von nun an bis in Ewigkeit.
Gemeinde und Vorbeter:
בָּרוּךְ יְיָ הַמְֿבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
Schma Jisrael
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְֿרוֹתֵֽיהֶם בָּרָקִֽיעַ כְּרְצוֹנוֹ: בּוֹרֵא יוֹם וָלָֽיְלָה גּוֹלֵל אוֹר מִפְּֿנֵי חֹֽשֶׁךְ וְחֹֽשֶׁךְ מִפְּֿנֵי אוֹר: וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵֽבִיא לָֽיְלָה וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים:
בָּרוּךְ Gelobt seist du, Ewiger, unser Gott, König der Welt, der du durch dein Wort die Abende herbeiführst, in Weisheit die Tore öffnest, in Einsicht die Zeiten veränderst, die Stunden wandelst und die Sterne nach ihren Abteilungen am Himmel ordnest nach deinem Willen. Du erschaffst Tag und Nacht, lässt das Licht weichen vor der Finsternis und die Finsternis vor dem Licht, führst hinweg den Tag und bringst die Nacht lind unterscheidest zwischen Tag und Nacht, Herr der Heerscharen ist dein Name; du lebendiger, ewiger Gott wirft stets über uns regieren, immer und ewig. Gelobt seist du, Ewiger, der du die Abende herbeiführst.
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּֿךָ אָהַבְתָּ: תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָֽנוּ לִמַֽדְתָּ: עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּשָׁכְבֵּֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה: וְאַהֲבָתְֿךָ אַל תָּסִיר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב, עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
אַהֲבַת Mit ewiger Liebe liebst du dein Volk, das Hans Israel; Lehre, Gebote, Satzungen und Rechte hast du uns gelehrt, darum wollen wir, Ewiger, unser Gott, bei unserem Niederlegen und unserem Ausstehen von deinen Satzungen sprechen. Wir wollen uns mit den Worten deiner Lehre freuen und deinen Geboten immer und ewig, denn sie sind unser Leben und die Länge unserer Tage, und in ihnen wollen wir bei Tag und Nacht forschen. Deine Liebe lass nicht von uns weichen in Ewigkeit. Gelobt seist du, Ewiger, der du dein Volk Israel liebst.
Wer alleine betet, sagt:
אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן
(5. B. Mos. 6, 4.)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָֽד׃
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָֽבְֿךָ וּבְכָל־נַפְשְֿׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְהָיוּ הַדְּֿבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּֿךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּֿךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּֿךָ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹֽטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃
וְאָהַבְתָּ Du sollst den Ewigen, deinen Gott, lieben mit deinem ganzen Herzen und deiner ganzen Seele und deinem ganzen Vermögen. Es seien diese Worte, die ich dir heute befehle, in deinem Herzen. Schärfe sie deinen Kindern ein und sprich von ihnen, wenn du in deinem Haus sitzest und wenn du auf dem Weg gehst, wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst. Binde sie zum Zeichen aus deinen Arm, und sie seien zum Denkband auf deinem Haupte. Schreibe sie auf die Pfosten deines Hauses und deiner Tore!
וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְֿעוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַֽהֲבָה אֶת־יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וְנָֽתַתִּי מְטַֽר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֽשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ וְנָֽתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָֽׁמְֿרוּ לָכֶם פֶּן־יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַֽעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶם לָהֶֽם׃ וְחָרָה אַף־יְיָ בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִֽהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַֽאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל־נַפְשְֿׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטֽוֹטָפֹת בֵּין עֵֽינֵיכֶֽם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּֿךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּֿךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּֿךָ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַֽאֲבֹֽתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְהָיָה (5. B. Mos. 11,13) Und es sei. wenn ihr auf meine Gebote hört, die ich euch heute gebiete, den Ewigen, euren Gon. zu lieben und ihm zu dienen mit eurem ganzen Herzen und eurer ganzen Seele. So werde ich den Regen eures Landes zu seiner Zeit geben, Frühregen und Spätregen, du wirst dein Getreide einsammeln und deinen Most und dein Öl. Ich werde Gras deinem Feld geben für dein Vieh, du wirst essen und satt werden. Hütet euch, dass euer Herz nicht verführt werde und ihr abweichet und fremden Göttern dient und euch vor ihnen bückt. Da würde der Zorn des Ewigen wider euch entbrennen, er würde den Himmel verschließen, dass kein Regen fällt und die Erde ihren Ertrag nicht gibt, und ihr würdet bald zugrunde gehen aus dem guten Lande, das der Ewige euch gibt. Legt diese meine Worte in euer Herz und in eure Seele, bindet sie zum Zeichen auf euren Arm. und sie seien zum Denkband auf eurem Haupte. Lehret sie eure Kinder, davon zu sprechen, wenn du in deinem Haus sitzest und wenn du auf dem Weg gehst, wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst. Schreibe sie auf die Pfosten deines Hauses und deiner Tore. Auf dass sich eure Tage vermehren und die Tage eurer Kinder auf dem Erdboden, den der Ewige euren Vätern zugeschworen, ihnen zu geben, wie die Tage des Himmels über der Erde.
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹֽרֹתָם וְנָֽתְֿנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת יְיָ וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹֽא־תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵֽינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ לְמַעַן תִּזְכְּֿרוּ וַֽעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל־מִצְוֹתָי וִֽהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִֽהְיוֹת לָכֶם לֵֽאֱלֹהִים אֲנִי יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמֶר (4. Mos. 15, 37.) Und der Ewige sprach zu Mosche also:
Sprich zu den Kindern Israel und sage ihnen, sie sollen sich Schaufäden machen an die Ecken ihrer Kleider für ihre Geschlechter und sollen an den Schaufäden der Ecke einen Faden von himmelblauer Wolle anbringen. Sie seien euch zu Schaufäden, ihr sollt sie sehen und aller Gebote des Ewigen gedenken und sie erfüllen, auf dass ihr nicht eurem Herzen und euren Augen nachspähet, denen ihr nachbuhlet. Auf dass ihr gedenket und alle meine Gebote erfüllet und heilig seiet eurem Gotte. Ich bin der Ewige, euer Gott, der ich euch aus dem Land Mizraim geführt, euch zum Gott zu sein, ich bin der Ewige, euer Gott.
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵֽינוּ כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ וַאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מְלָכִים מַלְכֵּֽנוּ הַגּוֹאֲלֵֽנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים: הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽנוּ וְהַמְֿשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְֿבֵי נַפְשֵֽׁנוּ: הָעֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּֽר׃ הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּֽחַיִּים וְלֹֽא־נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ׃ הַמַּדְרִיכֵֽנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵֽינוּ וַיָּֽרֶם קַרְנֵֽנוּ עַל כָּל שׂנְֿאֵֽינוּ: הָעֹֽשֶׂה לָּֽנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה אוֹתֹת וּמוֹפְֿתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם: הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵירוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף אֶת רוֹדְֿפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְֿאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע: וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ שִׁבְּֿחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ: וּמַלְכוּתוֹ בְּרָצוֹן קִבְּֿלוּ עַלֵיהֶם: מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְֿרוּ כֻלָּם:
אֱמֶת Wahrheit und Treue ist all dies und uns feststehend, dass der Ewige, unser Gott, keiner außer ihm, und wir, Israel, sein Volk, er erlöst uns aus der Hand der Könige, unser König, befreit uns aus der Gewalt aller Unterdrücker, Gott, der sich unser annimmt unseren Feinden gegenüber und Vergeltung bezahlt allen Bedrängern unserer Seele, der Großes vollbringt, unerforschlich, Wunder ohne Zahl. Er setzte unsere Seele ins Reich des Lebens, ließ unsere Füße nicht wanken, führte uns über die Höhen unserer Feinde und erhob unser Horn über alle unsere Hasser. Er vollbrachte Wunder für uns und Vergeltung an Pharao, Zeichen und Wundertaten im Lande der Söhne des Cham, schlug in seinem Grimme alle Erstgeborenen Ägyptens und führte sein Volk Israel aus ihrer Mitte zu ewiger Freiheit. Er führte seine Kinder durch das gespaltene Schilfmeer, ihre Verfolger und ihre Hasser versenkte er in die Fluten. Seine Kinder sahen seine Allmacht, priesen und dankten seinem Namen, sein Reich nahmen sie freiwillig auf sich, Mosche und die Kinder Israel stimmten dir ein Lied an in großer Freude und sprachen alle:
מִֽי־כָמֹכָה בָּֽאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶֽלֶא׃
מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶֽיךָ בּוֹקֵֽעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה זֶה אֵלִי עָנוּ וְאָמְֿרוּ׃
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶֽד׃
וְנֶאֱמַר: כִּֽי־פָדָה יְיָ אֶֽת־יַֽעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּֽנּוּ׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
הַשְׁכִּיבֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ וְתַקְּֿנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּֿפָנֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן וְהָסֵר שָׂטָן מִלְֿפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽנוּ וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמְֿרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אַֽתָּה כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אַֽתָּה: וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד:
הַשְׁכִּיבֵֽנוּ Führe uns zur Ruhe, Ewiger, unser Gort, in Frieden und lass uns aufstehen, unser König, zum Leben, breite über uns das Zelt deines Friedens aus, richte uns auf durch einen guten Ratschluss von dir, hilf uns um deines Namens willen, schütze uns, lass von uns weichen Hasser, Seuche, Schwert, Hungersnot und Kummer, lass jedes Hindernis weichen vor uns und hinter uns, im Schatten deiner Fittiche birg uns, denn Gott, unser Hüter und Erretter bist du, Gott, ein gnädiger und barmherziger König bist du, behüte unseren Auszug und unsere Heimkehr zum Leben und Frieden von nun an bis in Ewigkeit. Breite über uns das Zelt deines Friedens aus. Gelobt seist du, Ewiger, der du des Friedens Zelt über uns ausbreitest und deinem ganzen Volke Israel und über Jeruschalaim.
וְשָֽׁמְֿרוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַֽעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹֽרֹתָם בְּרִית עוֹלָֽם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּֿׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַֽשׁ׃
וְשָֽׁמְֿרוּ Die Kinder Israel mögen den Schabbat hüten, den Schabbat zu feiern in ihren Geschlechtern als ewigen Bund. Zwischen mir und den Kindern Israel ist er ein Zeichen für ewig, dass in sechs Tagen der Ewige den Himmel und die Erde erschaffen und am siebenten Tage feierte und ruhte.
Der Vorbeter spricht das halbe Kaddisch.
יִתְגַּדַּל
וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְֿמָא דִּבְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב – וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְֿמֵי עָלְֿמַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא
בְּרִיךְ הוּא
׃ לְעֵֽלָּא מִכָּל־בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּֿחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְֿמָא וְאִמְרוּ אָמֵן׃
יִתְגַּדַּל Erhoben und geheiligt werde sein großer Name in der Welt, die er nach seinem Willen erschaffen, und sein Reich erstehe in euren: Leben und in euren Tagen und dem Leben des ganzen Hauses Israel schnell und in naher Zeit, sprechet: Amen!
Sein großer Name sei gepriesen in Ewigkeit und Ewigkeit der Ewigkeiten!
Gepriesen sei und gerühmt und verherrlicht und erhoben und erhöht und gefeiert und hocherhoben und gepriesen der Name des Heiligen, gelobt sei er, hoch über jedem Lob und Gesang, Verherrlichung und Trostverheißung, die je in der Welt gesprochen wurde, sprechet: Amen.
Amidah
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:
In den zehn Bußtagen:
זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:
Von Schabbat Bereschit bis Schabbat Hagadol schaltet man ein:
מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֱּֽשֶׁם
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְֿלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר: מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:
In den zehn Bußtagen:
מִי כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלֲלוּךָ סֶּֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ *הָאֵל (*בעשי“ת: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:)
strong>אַתָּה קִדַּֽשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּֿׁבִיעִי לִשְׁמֶֽךָ תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּֿמַנִּים וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּֿׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּֿׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָֽׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַֽעֲשֽׂוֹת׃
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּֿשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ שַׂבְּֿעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּֿחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּֿךָ בֶּאֱמֶת: וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְֿחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמֶֽךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּֿךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ: וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
An Rosch ha-Chodesch und Chol Ha-Moed wird eingeschaltet:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדּוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽםִ עִיר קָדְשֶֽׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּֿךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה וּלְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
Rosch haChodesch | Pessach | Sukkot |
---|---|---|
רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ |
חַג הַמַּצוֹת |
חַג הַסֻּכּוֹת |
Rosch haChodesch | Pessach | Sukkot |
---|---|---|
des Neumondes | des Festes der ungesäuerten Brote | des Festes der Laubhütten |
הַזֶּה זָכְרֵֽנּוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אַֽתָּה:
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְֿךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר: נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּֿסוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּֿקוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּֿכָל יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל נִפְלְֿאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּֿכָל עֵת עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם: הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְֿרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ מֵעוֹלָם קִוִֽינוּ לָךְ:
An Channucka wird folgendes gebetet:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּֿבוּרוֹת וְעַל הַתְּֿשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּֿמַן הַזֶּה: בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֹנַי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְֿדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְֿשָׁעָה עַל עַמְּֿךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם: מָסַֽרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְֿקֵי תוֹרָתֶֽךָ: וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּֿךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְאַֽחַר כַּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְּֿשֶֽׁךָ וְקָבְֿעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
In den zehn Bußtagen:
וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
וְכָל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלֲלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:
שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּֿךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם:
In den zehn Bußtagen:
בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אָֽנוּ וְכָל עַמְּֿךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם:
אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה וְלִמְקַלְֿלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה: פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי: וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָם: עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ: לְמַעַן יֵחָֽלְֿצוּן יְדִידֶיךָ הֽוֹשִׁיעָה יְמִֽינְֿךָ וַֽעֲנֵֽנִי׃ יִֽהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹֽאֲלִֽי׃ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ
וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלְּֿפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וִֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת: וְעָֽרְֿבָה לַֽיְיָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹֽנִיּֽוֹת׃
Der Vorbeter wiederholt Wajechulo und die Gemeinde betet es mit.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּֿׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּֿׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָֽׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַֽעֲשֽׂוֹת׃
Dann trägt der Vobeter das Folgende vor, das aber mit einem nichtständigen Privatminjan nicht gesagt wird:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ:
Gemeinde:
מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ הָאֵל )בשבת שובה: הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמֽוֹהוּ הַמֵּנִֽיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִֽיחַ לָהֶם: לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַֽחַד וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּֿרָכוֹת: אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי וּמֵנִֽיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּֿׁנֵי עֹֽנֶג זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
Gott des Dankes, Herr des Friedens, du hast den Schabbat geheiligt, den Siebenten gesegnet und Ruhe verliehen in Heiligkeit dem Volke, das mit Wonne erquickt ist, zum Gedenken des Schöpfungswerkes.
Vorbeter
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּֿשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ שַׂבְּֿעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּֿחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּֿךָ בֶּאֱמֶת: וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְֿחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמֶֽךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
Bame madlikin
Fällt ein Feiertag auf Schabbat oder Freitag, so wird Bame madlikin nicht gesagt, ebenso auch nicht am Schabbat Chol haMoed. In Frankfurt am Main jedoch nur dann nicht, wenn ein Feiertag auf Freitag fällt.
(א)בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין: אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶֽכֶשׁ וְלֹא בְחֹֽסֶן וְלֹא בְכַלָּךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּֽיִם: לֹא בְזֶֽפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶֽׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶֽׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵֽלֶב: נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מַדְלִיקִין בְּחֵֽלֶב מְבֻשָּׁל: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ:
1) Mit welchen Stoffen darf man Licht unterhalten und mit welchen nicht? Man darf nicht brennen mit Zedernfasern, mit rohen Flachsstengeln, mit Muschelseide, mit Weidenwolle, mit Nesselkraut, mit Moos, das auf dem Wasser schwimmt, nicht mit Pech, mit Wachs, mit Öl aus dem Baumwoll-Samen, weiter nicht mit Öl, das verbrannt werden muss, mit Schwanzfett der Tiere, mit Eingeweidefett. Nachum der Meder sagt: Man darf mit zerlassenem Eingeweidefett brennen. Die Weise aber sagen: Weder was zerlassen, noch was unzerlassen ist, darf man zum Brennen gebrauchen.
(ב) אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶֽׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב: רְבִי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּֿנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת: וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: בְּשֶֽׁמֶן שֻׁמְשְֿׁמִין בְּשֶֽׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶֽׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶֽׁמֶן דָּגִים בְּשֶֽׁמֶן פַּקֻּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְטְ: רְבִי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶֽׁמֶן זַֽיִת בִּלְבָד:
2) Man darf das zum Verbrennen bestimmte Öl an Festtagen nicht zum Brennen gebrauchen. R. Jischmael sagt: Man darf sich des Abfalls von Pech nicht bedienen, wegen der Würde des Schabbat-Tages. Die Weise erlauben alle Ölarten, wie: Leinöl, Nussöl, Rüböl, Fischöl, Koloquintenöl, Abgang von Pech und Erdöl. R. Tarfon sagt: Man darf nur mit Olivenöl brennen.
(ג) כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ אֶלָּא פִשְׁתָּן: וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים אֶלָּא פִשְׁתָּן: פְּתִילַת הַבֶּֽגֶד שֶׁקִּפְּֿלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ – רְבִי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ: רְבִי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא וּמַדְלִיקִין בָּהּ:
3) Nichts, was von Bäumen kommt, darf man am Schabbat zum Brennen verwenden, außer Flachs. So ist auch alles, was vom Baum kommt, der Verunreinigung als Zelt nicht fähig, außer Flachs. Ein Lappen, gemacht aus Kleidung, den man zusammengerollt, aber nicht angesengt hat, ist nach R. Elieser der Verunreinigung fähig und darf nicht zum Brennen gebracht werden. R. Akiwa sagt: Er ist rein und man darf damit brennen.
(ד) לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶֽרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶֽנָּה שֶֽׁמֶן וְיִתְּֿנֶֽנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּֿהֵא מְנַטֶּֽפֶת וַאֲפִילוּ הִיא שֶׁל חֶֽרֶס: וּרְבִי יְהוּדָה מַתִּיר אֲבָל אִם חִבְּֿרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּֿחִלָּה – מֻתָּר מִפְּֿנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד: לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶֽׁמֶן וְיִתְּֿנֶֽנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּֿתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּֿהֵא שׁוֹאָֽבֶת: וּרְבִי יְהוּדָה מַתִּיר:
4) Man darf nicht eine Eierschale unten durchlöchern, dann mit Öl füllen und über die Lampe setzen, damit das Öl abträufelt; auch nicht, wenn eine solche Schale aus Ton wäre. R. Jehudah erlaubt es. Hat aber der Töpfer es gleich anfangs daran befestigt, so ist es gestattet, weil es nur ein Gefäß ist. Man darf nicht eine Schale mit Öl füllen, dann an die Seite der Lampe stellen und das Ende des Dochtes hineintun, damit er das Öl anziehe. R. Jehudah erlaubt es.
(ה) הַמְֿכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּֿנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּֿנֵי גוֹיִם מִפְּֿנֵי לִסְטִים מִפְּֿנֵי רֽוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן פָּטוּר: כְּחָס עַל הַנֵּר כְּחָס עַל הַשֶּֽׁמֶן כְּחָס עַל הַפְּֿתִילָה חַיָּב: רְבִי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּֿתִילָה מִפְּֿנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם:
5) Wer ein Licht auslöscht, weil er sich fürchtet vor Heiden, vor Räubern, vor bösem Geist, oder um eines Kranken willen, damit er einschlafe, ist frei; geschieht es aber, um die Lampe, das Öl oder den Docht zu schonen, so ist er schuldig. R. Jose spricht ihn in jedem Fall frei, außer in Bezug auf den Docht, weil er dadurch eine Kohle bereitet.
(ו) עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן: עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בְּנִדָּה בְּחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר:
6) Um dreier Übertretungen willen sterben Frauen in Kindesnöten, wenn sie nämlich nicht sorgfältig sind in Bezug auf die monatliche Reinigung, der Challah-Entrichtung und des Anzündens des Lichts.
(ז) שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶֽרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִֽיקוּ אֶת הַנֵּר: סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה – אֵין מְעַשְּֿׂרִין אֶת הַוַּדָּי וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת: אֲבָל מְעַשְּֿׂרִין אֶת הַדְּֿמָי וּמְעָרְֿבִין וְטוֹמְֿנִין אֶת הַחַמִּין:
7) Drei Dinge muss jedermann in seinem Hause, am Vorabend des Schabbats, bei einbrechender Dunkelheit, in Erinnerung bringen, nämlich: Habt ihr verzehntet? Habt Ihr die Verbindung der Orte (Eruw) bewirkt? Zündet die Lampe an! Ist es zweifelhaft, ob schon Nacht sei, oder nicht, darf man sicher Unverzehntetes nicht verzehnten, auch keine Gefäße untertauchen und kein Licht anzünden. Aber man darf Zweifelhaftes verzehnten, die Hofverbindung bewirken und warme Speisen in wärmende Stoffe einsetzen.
אָמַר רְבִי אֱלְעָזָר אָמַר רְבִי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר:
וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ׃ אַל תִּקְרָא בָּנַֽיִךְ אֶלָּא בּוֹנַֽיִךְ: שָׁלוֹם רָב לְאֹֽהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשֽׁוֹל׃ יְהִֽי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ לְמַֽעַן־אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּֽךְ׃ לְמַעַן בֵּית־יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָֽךְ׃
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַֿשָּׁלֽוֹם׃
אָמַר רְבִי אֱלְעָזָר R. Eleasar sagte im Namen von R. Chanina: Die Schriftgelehrten mehren Frieden in der Welt, denn es heißt: »und alle deine Kinder sind Gottesgelehrte, und groß ist der Frieden deiner Kinder; lies nicht: »banajich – deiner Kinder«, sondern »bonajch – deiner Erbauer«. »Viel Frieden denen, die deine Lehre lieben, kein Anstoß treffe sie. Frieden möge in deinen Mauern sein und Sicherheit in deinen Palästen. Um meiner Brüder und Freunde willen, will ich dir Frieden wünschen. Wegen des Hauses des Ewigen, unseres Gottes, erflehe ich Gutes für dich. Der Ewige verleihe Macht seinem Volk, der Ewige segne sein Volk mit Frieden.
Kiddusch in der Synagoge
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָֽצָה בָֽנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָֽנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹֽדֶשׁ זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם: כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ וְאוֹתָֽנוּ קִדַּֽשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים: וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
Kaddisch der Trauernden.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְֿמָא דִּבְרָא כִרְעוּתֵהּ
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב׃ וְאִמְרוּ אָמֵן׃
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְֿמֵי עָלְֿמַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא
בְּרִיךְ הוּא׃
לְעֵֽלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּֿחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא׃ וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל׃ וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָּׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל׃ וְאִמְרוּ
אָמֵן׃
יִתְגַּדַּל Erhoben und geheiligt werde sein großer Name in der Welt, die er nach seinem Willen erschaffen, und sein Reich erstehe in euren: Leben und in euren Tagen und dem Leben des ganzen Hauses Israel schnell und in naher Zeit, sprechet: Amen!
Sein großer Name sei gepriesen in Ewigkeit und Ewigkeit der Ewigkeiten!
Gepriesen sei und gerühmt und verherrlicht und erhoben und erhöht und gefeiert und hocherhoben und gepriesen der Name des Heiligen, gelobt sei er, hoch über jedem Lob und Gesang, Verherrlichung und Trostverheißung, die je in der Welt gesprochen wurde, sprechet: Amen
Fülle des Friedens und Leben möge vom Himmel herab uns und ganz Israel zuteil werden, sprechet: Amen!
Der Frieden stiftet in seinen Himmelshöhen, stifte Frieden unter uns und ganz Israel, sprechet: Amen!
Alejnu
עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּֿחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ כְּכָל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלֲּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְֿעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּֿלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתּוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ
הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָֽאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עֽוֹד׃
עָלֵֽינוּ An uns ist es, zu Preisen den Herrn des Alls. Huldigung darzubringen dem Schöpfer des Anbeginns, dass er uns nicht erschaffen gleich den Völkern der Länder und uns nicht gleichgemacht den Familien der Erde, dass er unseren Anteil nicht gleichgemacht hat dem ihren und unser Los gleich dem all ihrer Menge, denn sie verneigen sich vor Nichtigkeit und Leere und beten zu einem Gott der nicht hilft. Wir knien nieder, bücken uns und danken dem König aller Könige, dem Heiligen, gelobt sei er, er wölbte den Himmel und gründete die Erde, der Sitz seiner Ehre ist im Himmel oben und die Stätte seiner Macht in den höchsten Höhen. Er ist unser Gott, keiner sonst, in Wahrheit unser König, keiner außer ihm, wie in seiner Lehre geschrieben: Du wirst heute erkennen und deinem Herzen klarmachen, dass der Ewige Gott ist im Himmel oben und auf der Erde unten, keiner sonst.
עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְֿאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְֿׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְֿעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּֿלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּֿךָ הִיא, וּלְעוֹלְֿמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד:
עַל כֵּן Darum hoffen wir auf dich, Ewiger, unser Gott, bald die Herrlichkeit deiner Macht zu schauen, dass die Gräuel von der Erde schwinden und die Götzen vertilgt werden, die Welt gegründet wird auf das Reich des Allmächtigen und alle Menschenkinder deinen Namen anrufen, dass sich dir zuwenden alle Frevler der Erde, erkennen und einsehen alle Bewohner der Welt, dass sich vor dir jedes Knie beugen, jede Zunge schwören soll. Vor dir, Ewiger, unser Gott, werden sie knien und sich niederwerfen und der Majestät deines Namens Ehre darbringen, alle nehmen sie die Anerkennung deines Reiches auf sich, und du regierst bald über sie immer und ewig, denn das Reich ist dein, und in allen Ewigkeiten regierst du in Ehre. Wie in deiner Lehre geschrieben: Der Ewige regiert immer und ewig! Ferner heißt es: Und der Ewige wird zum König über die ganze Erde sein, an jenem Tage wird der Ewige einzig und sein Name einzig sein.
Die deutsche Übersetzung ist entnommen aus der 10. Auflage des Siddur Sefat Emet, Rödelheim 1922. Die Neugliederung, die vorsichtigen orthografischen Änderungen und die Erweiterungen nach den Angaben von Wolf Heidenheim, stammen von Chajm Guski.
Der hebräische Text folgt im Wesentlichen der Bearbeitung von Aaron Wolf, veröffentlicht unter der Lizenz Namensnennung 4.0 International (CC BY 4.0)
Die Übersetzung (Übersetzung aus dem Siddur, von Selig Bamberger), das durch talmud.de gekennzeichnet wurde, unterliegt keinen bekannten urheberrechtlichen Beschränkungen.