Creative Commons, Kitzur Schulchan Aruch

Kitzur Schulchan Aruch – Siman 79: Die Vorschriften für den Maftir

Die Übersetzung des Kitzur Schulchan Aruch von Schlomoh Ganzfried auf talmud.de
Inhaltsverzeichnis

§1

קֹדֶם שֶׁקּוֹרִין לַמַפְטִיר, אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּכְשֶׁאוֹמְרִים הַקַּדִּישׁ יִהְיֶה סֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁקָּרְאוּ בּוֹ עַתָּה וְגַם סֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁיִּקְרְאוּ בּוֹ מַפְטִיר, שְׁנֵיהֶם עַל הַשֻּׁלְחָן. וּבְיוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, אֵין צְרִיכִין לְהַנִּיחַ גַּם אֶת הָרִאשׁוֹן.

Bevor man den Maftir aufruft, sagt man Halb-Kaddisch. Während man Kaddisch sagt, seien sowohl die Sefer-Torah, in der man jetzt gelesen hat, als auch die Sefer Torah, in der man den Maftir lesen wird, beide auf dem Vorlese-Tisch1Magen Awraham 147,12.
An einem Tag, an dem drei Sifrej-Torah gebraucht werden, braucht man die erste nicht hinzulegen.

§2

הַמַּפְטִיר לֹא יַתְחִיל בְּבִרְכוֹת הַהַפְטָרָה, עַד לְאַחַר שֶׁהַגּוֹלֵל כָּרַךְ אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה בְּמִטְפַּחַת.

Der Maftir fange die Brachot der Haftarah nicht an, bis derjenige, der die Sefer-Torah zurollt, diese mit dem Wimpel umwickelt hat.

§3

בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר הַנֶאֱמָרִים בֶּאֱמֶת, אֵין עוֹנִין אָמֵן עַד לְבַסוֹף שֶׁמְסַיֵּם וְצֶדֶק, כִּי הַכֹּל בְּרָכָה אַחַת הִיא. וְכֵן בַּבְרָכָה הָרִאשׁוֹנָה מִבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, אֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר אֱמֶת וְצֶדֶק, כִּי גַּם נֶאֱמָן אַתָּה וְכוּ‘, שַׁיָּךְ לִבְרָכָה זוֹ. ולְפִי שֶׁיֵּשׁ טוֹעִים לַעֲנוֹת אָמֵן בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, לָכֵן טוֹב שֶׁהַמַּפְטִיר לֹא יַעֲשֶׂה שָׁם שׁוּם הֶפְסֵק, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי אֵין שָׁם סִיּוּם הַבְּרָכָה.

In der ersten Brachah nach »mit Wahrheit verkündet« antwortet man nicht mit Amen bis zuletzt, wenn er mit waZedek schließt, weil alles eine Brachah ist.
Ebenso bei der ersten Brachah von den Nach-Brachot antwortet man nach »Wahrheit und Gerechtigkeit« noch nicht mit Amen weil auch »Du bist treu…« zu dieser Brachah gehört.
Und weil sich manche irren und an diesen Stellen mit Amen antworten, darum ist es gut, wenn der Maftir dort keine Unterbrechung macht, damit sie wissen, dass dort nicht das Ende der Brachah ist.

§4

אָסוּר לְדַבֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּפְטִיר קוֹרֵא אֶת הַהַפְטָרָה.

Man darf nicht sprechen, während der Maftir die Haftarah vorliest.

§5

עִקַּר הַדִּין, שֶׁזֶּה שֶׁעָלָה לַמַפְטִיר הוּא בִּלְבַד יֹאמַר הַהַפְטָרָה, וְהַצִּבּוּר יֹאמְרוּ אַחֲרָיו בְּלַחַשׁ. וּמַה שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם עִם הַמַּפְטִיר, אֵין זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה, וְנָכוֹן לְבַטֵּל הַמִּנְהָג. וְגַם יֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין שְׁהִיּוֹת בַּאֲמִירַת הַפְטָרָה, שֶׁאַף אַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּפְטִיר הַהַפְטָרָה וְהִתְחִיל הַבְּרָכוֹת אֵין רוֹצִים לְהַפְסִיק בַּאֲמִירַת הַהַפְטָרָה, וְלֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים, שֶׁאִם אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם, אֵינָם שׁוֹמְעִים קוֹל דְּבָרִים בְּהַתְחָלַת בִּרְכוֹת הַמַּפְטִיר, וְלִפְעָמִים גּוֹרְמִים שֶׁגַּם אֲחֵרִים הַסְּמוּכִים לָהֶם אֵין שׁוֹמְעִין, וְאַף אִם מַנְמִיכִים קוֹלָם קְצָת בִּתְחִלַּת הַבְּרָכוֹת, מִכָּל מָקוֹם הֵם בְּעַצְמָם אֵינָם שׁוֹמְעִין. לָכֵן יֵשׁ לִנְהֹג, כִּי מִיָּד שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁהַמַּפְטִיר סִיֵּם הַהַפְטָרָה וּמַתְחִיל הַבְּרָכוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא סִיֵּם, יִהְיֶה מָתוּן בִּשְׁתִיקָה עַד שֶׁיְסַיֵּם הַמַּפְטִיר הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ יְסַיֵּם הוּא אֲמִירַת הַהַפְטָרָה. גַּם הַמַּפְטִיר יִהְיֶה זָהִיר, שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת, עַד שֶׁיִפְסוֹק קוֹל הֶהָמוֹן הָרַב לְגַמְרֵי.

Die eigentliche Vorschrift ist, dass derjenige, der als Maftir aufgerufen wird, allein die Haftarah sagen soll und die Gemeinde leise nachspreche; und dass die Gemeinde laut mit dem Maftir zusammensagt, kommt nur vom mangelnden Wissen her und es wäre recht, diesen Gebrauch aufzuheben. Manche verweilen sehr lang beim Sprechen der Haftarah, so dass sie, auch nachdem der Maftir die Haftarah beendet hat und die Brachot angefangen, mit dem Sprechen der Haftarah immer noch nicht aufhören wollen; diese tun nicht recht; denn wenn sie laut sprechen, hören sie die Stimme der Worte am Anfang der Berachot des Maftir nicht und verursachen zuweilen, dass auch andere in ihrer Nähe sie nicht hören; und auch wenn sie ihre Stimme beim Beginn der Berachot etwas dämpfen, trotzdem hören sie selbst die Brachot nicht. Darum soll man sich führen, sogleich, wie man hört, dass der Maftir die Haftarah beendet hat und die Berachot anfängt, wenn man auch selbst noch nicht fertig ist, aufzuhören und zu schweigen, bis der Maftir die Berachot vollendet hat, und dann sage man selbst die Haftarah zu Ende. Auch achte der Maftir darauf, mit dem Sprechen der Berachot nicht anzufangen, bis die laute Stimme der Gemeinde ganz aufgehört hat.

§6

בְּשַׁבָּת שֶׁשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת מְחֻבָּרוֹת מַפְטִירִין בַּהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה, לְבַד בְּאַחֲרֵי קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת, שֶׁאָז מַפְטִירִין הֲלֹא כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים, בִּקְצָת חֻמָּשִׁים נִרְֹשְמָה לְפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח הַהַפְטָרָה וַיִּבְרַח יַעֲקֹב. וְהִיא טָעוּת, כִּי הַפְטָרָה זוֹ שַׁיֶכֶת לְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא, וְהַפְטָרַת וַיִּשְׁלַח הוּא חֲזוֹן עוֹבַדְיָה.

An einem Schabbat, an dem zwei Wochenabschnitte verbunden sind, sagt man die Haftarah des zweiten Abschnitts. Außer, wenn Acharej – Kedoschim verbunden sind; denn dann sagt man »Seid ihr mir nicht gleich den Söhnen der Kuschim«.
In manchen Chumaschim ist für den Abschnitt
WaJischlach die Haftarah »Jaakow entfloh…« eingezeichnet; das ist ein Irrtum; denn diese Haftarah gehört zum Abschnitt WaJetze und die Haftarah von WaJischlach ist Weissagung Owadjahs.

§7

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחַל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְאִם טָעָה וְקָרָא הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, אִם עֲדַיִן לֹא אָמַר הַבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וִיבָרֵךְ אַחַר כָּךְ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת. וְאִם חַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין מָחָר חֹדֶשׁ. וְאִם טָעָה, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי.

Wenn Rosch Chodesch auf den Schabbat fällt, sagt man die Haftarah »Der Himmel ist mein Thron…« – Wenn man sich geirrt hat und die Haftarah des Wochenabschnittes gelesen hätte, wenn man die Nach-Berachot noch nicht gesagt hat, spreche man auch noch »Der Himmel ist mein Thron…« und spreche anschließend die Nach-Berachot, wenn man sich erst nach den Berachot erinnert, sage man die Haftarah ohne Berachot.
Wenn Rosch Chodesch auf den ersten Tag der Woche fällt (Sonntag), sagt man die Haftarah »Machar Chodesch – Morgen ist Neumond«. Wenn man sich geirrt hätte, ist die Vorschrift wie am Schabbat Rosch Chodesch. Fällt Rosch Chodesch auf Schabbat und den ersten Wochentag, sagt man die Haftarah »Der Himmel ist mein Thron…«.

§8

בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, אֵין מַזְכִּירִין בְּבִרְכוֹת הַפְטָרָה שֶׁל פֶּסַח, לֹא בְּאֶמְצַע וְלֹא בַּחֲתִימָה, אֶלָּא מְסַיֵּם מְקַדֵּשׁ הַשַׁבָּת. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת (כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל שָׁלֵם וְגַם חָלוּק בַּקָּרְבָּנוֹת), מַזְכִּירִין כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁחָל בַּשַׁבָּת.

Am Schabbat Chol haMo’ed von Pessach erwähnt man in den Berachot der Haftarah Pessach nicht, weder in der Mitte, noch am Ende, sondern man schließt: »der den Schabbat geheiligt hat.« Aber am Chol haMo’ed von Sukkot (weil man ganz Hallel sagt und jeden Tag ein anderes Mussaf-Opfer war) erwähnt man, wie wenn der Festtag von Sukkot auf den Schabbat fällt.

§9

קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, וְיוֹדֵעַ לְחַתֵּךְ אֶת הָאוֹתִיּוֹת בְּטוֹב, עוֹלֶה לְמַפְטִיר בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, מִלְּבַד בְּפָרָשַׁת זָכוֹר וּבְפָרָשַׁת פּרָה וּבְשַׁבָּת שׁוּבָה, וְכֵן בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁמַּפְטִירִין הַשִּׁירָה, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין קָטֹן עוֹלֶה לְמַפְטִיר. וְכֵן בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁמַּפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה דִּיחֶזְקֵאל, נוֹהֲגִין לִקְרֹוֹא דַּוְקָא גָּדוֹל וְחָכָם. וְכֵן בְּשַׁבָּת חֲזוֹן נוֹהֲגִין לִקְרוֹא אֶת הָרַב לַמַפְטִיר.

Ein Junge, der schon an die Gebote gewöhnt werden muss, und weiß, vor wem man die Berachot spricht und auch die Buchstaben gut auszusprechen versteht, kann am Schabbat und Jom-Tow als Maftir aufgerufen werden, außer zum Abschnitt Sachor (vor Purim) und zum Abschnitt Parah und am Schabbat Schuwah.
Ebenso ist der Gebrauch, dass am siebenten Pessach-Tag, weil man als die Schirah (2. Schemuel 22) sagt, ein Kind nicht als Maftir aufgerufen wird; ebenso pflegt man am ersten Tag von Schawu’ot, weil man als Haftarah die Himmelserscheinung Jecheskels sagt, nur einen Erwachsenen und Gelehrten dazu aufzurufen; ebenso pflegt man am Schabbat Chazon den Rabbiner als Maftir aufzurufen.

§10

לֹא נִתְקְנָה קְרִיאַת הַפְטָרָה עִם בְּרָכוֹת, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה בִּבְרָכוֹת, כָּל הַקְּרוּאִים הָרְאוּיִים. אֲבָל אִם נִמְצָא פְּסוּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת פְּשׁוּטָה, אֲפִלּוּ בַשְּׁבִיעִי, וְלֹא הָיָה סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר וְלָכֵן לֹא בֵּרֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה, וְכֵן כְּשֶׁמַּפְטִירִין בְּחוֹבַת הַיּוֹם אֲפִלּוּ נִמְצָא בַמַפְטִיר אֲזַי אֵין מְבָרְכִין בִּרְכוֹת הַהַפְטָרָה, אֶלָּא אוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת. אֲבָל בְּשַׁבָּת פָּשׁוּטָה, אִם לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ שִׁבְעָה קְרוּאִים בִּבְרָכוֹת, נִמְצָא הַפְּסוּל, הֵן בַּקְּרוּאִים שֶׁהוֹסִיפוּ, הֵן בַּמַפְטִיר, נִרְאֶה דְּיֵשׁ לִקְרוֹת הַהַפְטָרָה בִּבְרָכוֹת.

Die Vorlesung der Haftarah mit den Berachot ist nur angeordnet, nachdem in der Torah alle, die aufgerufen werden müssen, mit Berachot gelesen haben. Wenn aber an einem einfachen Schabbat eine Untauglichkeit in der Sefer Torah gefunden worden ist, selbst beim siebenten Aufgerufenen, und keine andere Sefer-Torah da ist, und er darum keine Nach-Berachah gesagt hat, und ebenso, wenn der Maftir die Pflicht des Tages liest, selbst wenn die Untauglichkeit im Maftir gefunden wird, dann spricht man die Berachot der Haftarah nicht, sondern sagt sie ohne Berachot. An einem einfachen Schabbat aber, wenn, nachdem die sieben Aufzurufenden mit Berachot gelesen haben, die Untauglichkeit, sei es bei den Aufgerufenen, die man hinzugefügt hat, sei es, im Maftir, gefunden wird, scheint mir, dass man die Haftarah mit den Berachot lesen soll.



Public Domain Mark


Dieses Werk (Kitzur Schulchan Aruch, von Rabbiner Selig Pinchas Bamberger), das durch talmud.de gekennzeichnet wurde, unterliegt keinen bekannten urheberrechtlichen Beschränkungen.


  • 1
    Magen Awraham 147,12